בני דרור

למאגר התמונות רעיון ההתיישבות מרעיון למעשה בגוש תל מונד התחלה קשה זיכרונות בני דרור דרך ארוכה עשו כאן ביחד אנשי בני דרור, מהאוהל הראשון בשדרת האקליפטוסים עד שיכון הבנים. חיילי היחידה העברית בפלוגת ההנדסה והחימוש 544, בצבא הבריטי, שהו עם יחידתם במצרים החלו כבר ב- 1941 לחלום על מושב שיתופי.<br>ב- 1944, החברים החלו להתארגן בנאפולי ובקהיר. היה ברור להם שהם מבקשים מקום, הקרוב לעיר - כדי לספק לפרנסתם, שירותים טכניים מקצועיים. גיבוש המושב השיתופי החדש - התנהל בחילופי מכתבים, בין חברי הגרעין מארץ ישראל למצרים ולאיטליה. לאחר הצעות שונות, בחרו להתיישב בגוש תל-מונד.<br>בי"ב אייר חש"ו, 12 במאי 1946, נאחזו רשמית בקרקע, במחנה הזמני שקראו לו "גן עדן". הרצפלד מהמרכז החקלאי וליברמן מהסוכנות, השופט העליון פרומקין וראשי גוש תל-מונד - כיבדו אותם בטקס חגיגי ומרגש. הם עמדו שם בחצי מעגל, ילדי גוש תל-מונד רוקדים לקראתם בשער וכולם מרעיפים עליהם ברכות, כשהרצפלד מנצח על שירה בציבור.<br>בסך הכל היו שם שני צריפים וכמה אוהלים. פרנסה עוד לא היתה וסוכם שהגוש יספק להם עבודה, בפרדסי האיזור ובהוצאת תפוחי-אדמה.<br>ב- 1948, גבר המתח עם השכנים הערבים בסביבה. ב- 13 במאי, נערכו החברים לקרב מול כפר טירה הסמוך. כלי הנשק שהטמין יענקל'ה שפירא בסליק הוצאו ללחימה. היה זה יום מר למשק הצעיר. בתום יום קרב, נפלו יענקל'ה שפירא, חיים גוטמן, זאב ליטווין ויצחק דוידוביץ', הצעיר שרק עמד להינשא.<br>אחר-כך נהרג משה ניצן בהפגזה על חדר האוכל והוחלט לפנות את הנשים והילדים ל"גן רבקה", הסמוך לפרדסים, שנמצא בטוח יותר. חלק מהבעלים גוייסו למלחמת העצמאות והחברים נחלקו, שני זוגות בכל אוהל.<br>לנקודת הקבע, שבה שוכן הישוב כיום - עלו רק מאוחר יותר. לפני כן גרו בה ערבים מהכפר טיקלה, שברחו לאחר המלחמה. חברים התאהבו בשדרת האקליפוסים במקום והחליטו לבנות בה את בתיהם.<br><br>מתוך: בן עמי, אוריאל (עורך), 1996, ספר היובל לבני דרור - 1946 - 1996, הואת אור - מדיה. הדפסה | תגובה

חזרה