|
בסך הכל היו שני צריפים וכמה אוהלים. פרנסה עוד לא הייתה וסוכם שהגוש יספק להם עבודה, בפרדסי האזור ובהוצאת תפוחי-אדמה.<br>אברהם גורוכוב שהיה גבוה מאוד, היה יוצא לעבודות חשמל עם חמור. גורוכוב היה הולך מאחוריו וארל'ה, שעבד איתו, היה רוכב על החמור לפניו. ימים לא קלים של התחלה, עם עוד התחלות קטנות, אך מעודדות: לא היה במקום שום דבר חוץ משני לולים קטנטנים ליד הצריפים בתל-מונד. אחר-כך קמו משתלת הפרחים וגן הירק. אך רוב החברים, עדיין, פרנסו את הישוב בעבודות החוץ. ובינתיים קמה המסגרייה שעסקה בהכנת עגלות קטיף לפרדסים ובייצור רשתות לתרנגולות בלולים.<br>חברי המושבים באזור שמחו וסיפקו להם עבודה: במקום לתקן בעצמם בחוטי ברזל - ניצלו את ההזדמנות לתיקון יסודי ומקצועי יותר. הרבה הזמנות לעבודה החלו להגיע ויהושוע היה מבטיח שביום חמישי יהיה מוכן. הוא רק לא קבע באיזה יום חמישי. ואחר-כך, כרמי שלמד במקווה ישראל, לחץ על הסוכנות לתרום את שש הפרות הראשונות. וכך נוסדה הרפת של בני דרור.<br>"מקום לא היה", הוא סיפר: "אז הקמנו את הרפת ממש צפונית לחדר האוכל. ככה שהריח היה נעים בזמן הארוחות".<br>ותוך המאבק על פרנסת היישוב, הגיע אלכס שטדלר, מפקד הגוש מטעם "ההגנה" והודיע שגם בטחון צריך. להגן על הישוב, מפני סביבת הישובים הערביים העוינת. שטדלר תפס את כרמי ופקד "אתה הולך עם יענקל'ה שפירא לקורס מכ"ים של ההגנה, בבית יהושע ובתל-יצחק". וכשחזרו, הפכו להיות הבטחוניסטים של המושב.<br>עליזה שמעה מחברתה מרים זלטקיס שיש כאן "גן עדן עלי אדמות. ממש ככה. אז נורא התלהבתי", היא מספרת, "והיו לי שיחות ארוכות עם חיים גוטמן. דיברנו על זה, שכשאנחנו מסתכנים, אנחנו מבוטחים בתוך הארגון הזה. ובתוך המושב הזה, ידאגו לנו עד סוף ימי חיינו. ככה היינו בטוחים".<br>וסילביה מוסיפה: "היינו באמת אידיאליסטים. חלק גדול מאיתנו שבאו מקיבוצים ומושבים סחבו את אלה שלא היו. אני הייתי האימא היחידה עם ילדה בת שנתיים, וכל המשק טיפל בה, בנעמי. הייתי צריכה להיות דוגמה, אז יצאתי לעבודות חוץ".<br>וכך החלו גם הרומנים הראשונים, שהביאו לזוגות ולחתונות הראשונות בתוך המשק. יענקל'ה גילה בסוד לרותה שכרמי בורח מקורס מ"כים, לאבן-יהודה: "מצאנו לכרמי בחורה אדמונית נהדרת", הוא סיפר. וביום השנה הראשון לייסוד בני-דרור, ב-1947, התחתנו כרמי ומרים במסיבה משותפת.<br>בן עמי, אוריאל (עורך), 1996, ספר היובל לבני דרור - 1946 - 1996, הואת אור - מדיה.
הדפסה | תגובה