רחל ונחמן נישאו בשנת 1932.נחמן ורחל הגיעו מושב חרות יחד עם עם ראשוני המתיישבים. נחמן היה חבר במאפייה הקואופרטיבית מטעם ועד הגוש "חמה", שספקה לחם לכל תושבי הגוש. בתחילה שלחו את הלחם בשקים על גבי חמור למחנה הפועלים תמורת "בונים", ולאחר מכן החלו בחלוקה עם סוס ועגלה. ריח הלחם הטרי הנישא בחוצות מלווה את ותיקי הגוש עד היום. עם הזמן פתח נחמן מאפייה עצמאית בחרות ועבד בה עד הגיעו לגיל 85.
בנם משה נולד בשנת 1933, והבת מירה'לה בשנת 1935. הם הקימו את המשק במושב: לול, רפת, בוטנים, תפוחי אדמה, וכמובן - פרדס. רחל עשתה את עיקר העבודה במשק, והילדים היו לה לעזר.
נחמן, שהיה בעל מאפייה עצמאית, היה גם איש ציבור, פעיל במוסדות הכפר ובמוסדות ארציים. היה חבר בוועד ובהנהלת המושב, חבר ברית פיקוח של המרכז החקלאי, והכיר אישית את מנהיגי הישוב. הוא היה איש אשכולות, איש הספר והעבודה, אשר העט, האת והמערוך היו כליו.
עד יומו האחרון היה נחמן מעורה בעניני היום-יום ובפוליטיקה.
איש רעים, שמח לסייע לכל דורש.