נחמן נולד ב-14.9.1891 בעירה בריאזינה, עירה יהודית טיפוסית, בחבל מינסק. אביו היה בעל מאפייה. נחמן למד ב"חדר" ומאוחר יותר בבית ספר, שם למד עברית בסתר. כבר בגיל צעיר פיתח נחמן תודעה ציבורית, כשלקח על עצמו לאסוף כספים כדי למנוע סגירת "תלמוד תורה". הוא הפיץ מניות של ה"קולוניאל בנק" הציוני, וארגן את נערי ה"חדר" לחלוקת מים בעת הצורך.
בשנת 1916 התחבר לקבוצת "ארץ ישראל" שהוכשרה ברוסיה על ידי האגרונום זוסמן לעבודת אדמה בארץ ישראל.
בשנת 1917 עמד בראש קבוצה שיצאה לעזרת תושבים ולפעילות ציונית, ובשנת 1918 יצא עם הקבוצה לחוות הכשרה באודיסה. בשנת 1922 נעצר נחמן כשהשתתף בועידת "החלוץ", שבת רעב ויצא מהכלא לאחר תשעה חודשים.
העליה לארץ ישראל הייתה רצופה מכשולים וקשיים, ו"החלוץ" חיפש דרכים להערים על השלטונות. נחמן ייסד וארגן בגבול ליד פולין עליה בלתי לגלית בעזרת הכנת תעודות מזוייפות.
הוא ניצל קשרים כדי לעזור לחברי "החלוץ" ו"קדימה" שנאסרו.
רבים חבים לו את עלייתם לארץ.
בשנת 1925 עלה נחמן ארצה.
בתחילה הגיע לפלוגת עין חרוד ומשם עבר לתל אביב והחל לעבוד במאפייה. לאחר זמן נבחר למזכיר אגודת האופים במועצת פועלי תל אביב.
למושב חרות הגיע יחד עם רחל, עם ראשוני הישוב. נחמן היה חבר במאפייה הקואופרטיבית מטעם ועד הגוש "חמה", שספקה לחם לכל תושבי הגוש. בתחילה שלחו את הלחם בשקים על גבי חמור למחנה הפועלים תמורת "בונים", ולאחר מכן החלו בחלוקה עם סוס ועגלה. ריח הלחם הטרי הנישא בחוצות מלווה את ותיקי הגוש עד היום. עם הזמן פתח נחמן מאפייה עצמאית בחרות ועבד בה עד הגיעו לגיל 85.
נחמן היה איש ציבור, פעיל במוסדות הכפר ובמוסדות ארציים. היה חבר בוועד ובהנהלת המושב, חבר ברית פיקוח של המרכז החקלאי, והכיר אישית את מנהיגי הישוב. הוא היה איש אשכולות, איש הספר והעבודה, אשר העט, האת והמערוך היו כליו.
עד יומו האחרון היה נחמן מעורה בעניני היום-יום ובפוליטיקה.
איש רעים, שמח לסייע לכל דורש.