רחל וחיים הכירו בסניף "החלוץ" בוורשה. יצאו להכשרות מפרכות על מנת להכין עצמם לעלייה לארץ ישראל. עבדו בשדות, למדו עברית, ידיעת הארץ, וחיו חיי קומונה בחוות סמוכות לעיירות גרוכוב, סובלקי ועוד, במחסור ובתנאים קשים.
ב-1935 נפרד כל אחד מבני משפחתו, בפרידה קשה וכואבת, ועלו לארץ כל אחד בנפרד, לאחר שקיבל את הסרטיפיקט שלו. חיים עבד בפרדסי תל מונד, ורחל בקיבוץ נען, ואח"כ בטיפול בילדים בתל אביב.
נישאו בשנת 1938, והקימו ביתם בכפר זיו שבגוש תל מונד.
ב-1940 נולד לרחל וחיים בנם הבכור, שלמה, אשר נקרא על שם אביה של רחל, שלמה ויינגולד, ממנו התייתמה עוד בילדותה, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ב-1942 נולדה הבת הצעירה, גילה, אשר נקראה על שם אמו של חיים, פרידה, שנפטרה לפני השואה, בשנת 1933, כשנתיים לפני עלייתו של חיים ארצה.
חיים מצא פרנסתו תקופה ארוכה במפעל סריגה בתל אביב, למד הנהלת חשבונות בכוחות עצמו, והמשיך בעבודה בבנק הפועלים, בצרכניה, ולבסוף בלשכת המס, בנתניה ובתל אביב.
בשנת 1956 עברה המשפחה לנתניה, ובשנת 1967 לתל אביב. בכל מקום שמרו על יחסי הידידות הקרובים עם יוצאי תל מונד וחבריהם משכבר הימים, מסניף "החלוץ" בוורשה.
רחל וחיים הקימו בית חם, פתוח לחברים ומכרים, והיה קרובים מאוד וכרוכים אחר ילדיהם ונכדיהם, מהם רוו נחת.
נפטרו שניהם בתל אביב בשיבה טובה, חיים בשנת 1993, רחל בשנת 2004, ונטמנו זה לצד זו בבית עלמין ירקון.