מרים ברקמן נולדה ב-1910 באולשאן, ליד וילנה, ואת לימודי העממי והתיכון עשתה בבתי הספר "תרבות", שלימדו בעברית.
בנעוריה הצטרפה מרים לתנועת השומר הצעיר, שם ספגה את רעיון הציונות וההגשמה החלוצית.
כיוון שאימה לא הרשתה לה ללכת להכשרה אשר בסיומה תקבל אישור עלייה, שמחה מרים לקבל את ה"סרטיפיקאט" המיוחל מדודתה, שעלתה ארצה כחלוצה ב-1925. מרים עלתה בשנת 1930, התישבה בתל אביב, ועבדה כפועלת בתעשיה של הימים ההם: ביח"ר לגביעים וביח"ר ל"קבס" - סוג של משקה שהובא מרוסיה. בתל אביב הכירה מרים את בן ציון, נוצר הקשר ביניהם, והם נישאו בכפר סבא ב-1931. שנה אחרי כן התיישבו מרים ובן ציון בחרות, ומרים המשיכה לעבוד בפרדסי תל מונד כסיוע בקיום המשפחה.
בתקופת המאורעות עברה מרים קורסים בעזרה ראשונה והיתה פעילה בנושא זה. מרים נשאה בעול המשק גם בתקופות בהן עסק בן ציון בפעילות ציבורית, והתמידה לקחת חלק בחיי התרבות והציבור במושב.