חנה אגולדניק נולדה ב-1906 בעיירה רוז'נוי, בגבול רוסיה-פולין למשפחה אמידה. במלחמת העולם הראשונה כבשו הגרמנים את המקום והמשפחה נדדה לכפר, שם חיה עד סוף המלחמה. ב-1920 כבשו הבולשביקים את העיירה וזמן קצר אחרי כן חזר המקום ונכבש על ידי הפולנים שגם פרעו ביהודים.
המצב הכלכלי והאנטישמיות גרמו למשפחה לעבור לוולקביסק, שם פתחו חנות פירות. חנה נאלצה לעזוב את לימודיה בהיותה בת 13 כדי לסייע לפרנסת המשפחה ועבדה בבית מרקחת. את לימודיה השלימה בשיעורי ערב. כשהכירה את משה, שהיה פעיל בחוגי הציונים בעיר, נדבקה גם היא ב"חידק הציוני".
כאשר משה עלה ארצה ב-1925 החלה חנה ללמוד עברית, כהכנה לקראת עלייתה. חמש שנים חלפו עד שחנה הגיעה ארצה ונישאה למשה, כדי להקים בית בישראל. בתחילה חי הזוג בכפר סבא ואחרי זמן קצר עברו לצריף במושב, בו נולדה בתם הבכורה.
חנה, צעירה עדינה, יפה ומטופחת, הפליאה את חבריה בצורה בה הכתה שורשים עמוקים בארץ ובמושב.
בתקופות בהן נעדר משה מהבית, נשאה לבדה את עול המשק וגידול הילדים, יצאה בעת הצורך לעבודות חוץ, ובתקופת המאורעות ישנה לבדה כאשר האקדח מונח מתחת לכר. חנה לקחה חלק בכל הפעילויות בכפר, אהבה לטייל בארץ ושמחה לראות כיצד החלם הציוני מתגשם לעיניה. בנה וביתה ממשיכים את דרכה בחרות, וחנה עצמה נפטרה בשיבה טובה, מוקפת במשפחתה האוהבת.