סוניה נולדה ברוסיה ב-1906 בעיר קורסק.
לאחר שסיימה את לימודיה בביה"ס, החלה בפעילות ציונית חלוצית במטרה לעלות ארצה.
תחילה הצטרפו לקיבוץ "החלוץ" בתל-צור ב-1925. משהתפרקה התארגנות זו הצטרפה לקיבוץ חדש בזנגן שמטרתו היתה הכשרה לעלייה לא"י.
הענף היחיד בקיבוץ היה רפת וסוניה עבדה בענף זה. לאחר 1928 הכריזה הממשלה הרוסית על אי חוקיותו של הקיבוץ והחברים החלו לפעול במחתרת, אך ללא הצלחה והקיבוץ חוסל.
סוניה נסעה לאחותה לעיר טויטה לביקור ושם שמעה כי הקבוצה התארגנה מחדש במוסקווה. הקבוצה יצרה כעין קואופרטיב לתעשיית גרביים והתפרנסה מכך. סוניה, שהצטרפה מאוחר, נתקלה בקשיים ורק בזכות חברה טובה הצליחה למצוא עבודה.
בזנגן הכירה סוניה את יהודה. הוא הצליח לעלות לישראל לפניה ודאג מן הארץ לעלייתה. בבואה לארץ הם נישאו וגרו בתל-אביב. סוניה היתה פעילה במועדון "פועלי ציון שמאל" שמוסדה היה בר בורוכוב ועל שמו נקרא בנם ברל'ה.
ב-1933 עלו להתישבות לחרות. מטרתה הראשונה היתה לימוד השפה העברית, על-מנת שתוכל לקרוא ספרות עברית. סוניה היתה ידועה באהבתה לספרות, ודומה שלא היה ספר בספרית המושב, שלא קראה. ביום היתה עובדת קשה ובלילות היתה קוראת.
סוניה לא בחלה בשום עבודה. היא למדה לתפור ועסקה בכך. כמו-כן עבדה בכביסה אצל חברי המושב ובנוסף לכך בחליבה ובכל עבודה בשדה ובמשק.
בשנות חייה האחרונות סבלה סוניה ממחלה קשה ונפטרה ב-1974 לאחר ייסורים.