חנה קניג נולדה בשנת 1915 בצפת. כשהיתה בת שנה נסעה עם אמה להונגריה. האב, שהיה נתין טורקי נשאר בארץ. לאחר שש שנים חזרה ליפו. חנה למדה בביה"ס לבנות של יחיאלי בנוה צדק, בגמנסיה נורדיה ובבית הספר לפקידות ספרא. לאחר סיום הלימודים עבדה חנה במשרדי הטאבו. כשהכירה את צבי החליטה להגשים את חלום ההתיישבות, האהבה לכפר, לחי, לצומח ולנוף. וכך הגיעה בשנת 1933, בהיותה בת 18, למושב חרות. בתחילה גרו בצריף המשותף. הספקת המים היתה ברז מרכזי בחצר, ירקות וביצים סיפק סעיד מטירה. חנה עבדה בעבודות חוץ: קטיף, גיזום, אריזה, הכנת גומות אויר, הוצאת תפוחי אדמה, עזרה הדדית, כביסה ונקיון ובצרכניה. לאחר מכן נשלחה לקורס אחיות מעשיות ושמשה אחות במרפאת הכפר. הבת תרצה נולדה ב-1934 והבן משה ב-1940. המשק המשפחתי היה מבוסס על עופות, גידול אפרוחים, בתי אימון, סוללות ורפת קטנה. בשנת 1950 עזבו חנה וצבי את המושב ועברו לאבן יהודה, שם המשיכו בגידול עופות. בשנת 1959 עברה חנה לתל אביב. כאשר פרשה לגימלאות הצטרפה לקבוצת מתנדבות לטיפול בילדים מוגבלים במעון בהרצליה, ל"יעל" בבית חולים איכילוב ול"קשת", - מוקדים אזוריים לקשישי תל אביב. במסגרת זאת ארגנה קבוצת מעקב טלפוני לזקוקים לעזרה, קבוצה לתפארת הקיימת למעלה מ-16 שנה, ועל כך זכתה 3 פעמים בתעודות הוקרה. באותו פרק זמן מתנדבת חנה גם בספריה העירונית בית אריאלה, ועובדת עם מחשב במדור ההשאלה.