יוסף לוין או כפי שקראו לו: יוסקה הגדול או יוסקה הבנאי.
יוסקה האיש שבנה את הארץ ללא מרכאות. כל מי שיעקב אחרי מהלך חייו של יוסקה, מההכשרה בליטא ועד יומו האחרון בארץ, יקבל תמונה נאמנה של דרך הציונות, פיתוח הארץ ובנייתה לפני קום המדינה ואחריה.
יוסקה נולד בשנת 1903 וגדל בבית דתי מאד, בעיירה גרודנה בפולין. כרבים מבני גילו באותה תקופה החליט לעזוב את הבית ולעלות לארץ ישראל.
הוא וחבריו החלוצים הבינו שעליהם להכשיר את עצמם על-מנת שיוכלו להקלט בא"י. ובמיוחד כשמדובר היה בילדים מבתים דתיים, שלא ידעו מלאכת כפיים מהי. את הכשרתו החקלאית עשה בהכשרת "כיבוש".
יוסקה עלה ארצה בשנת 1921 והחל לעבוד בעיר בבניה. לאחר זמן מה עזב את העיר ויצא להתישבות בגבעת השלושה, וממנה עבר לעמק יזרעאל. בתל-יוסף ייבש ביצות וחלה בקדחת.
גרעין מושב חרות היה תחנה אחרונה בדרך נדודיו של יוסקה בארץ. הוא ראה בהקמת משק במושב לא רק מקור פרנסה, כי אם - ובעיקר - צורת חיים. הקמת משפחה בכפר בישראל היתה התגשמות חלום חייו. תקופות קשות עברו עליו בחרות, חיפוש אחר יום עבודה ויציאה לעבודות חוץ בבניה. אפשר היה לראות את יוסקה רכוב על חמורו עם שק המכיל אנך, פלס, וכף בנאים, כשהוא יוצא לעבודתו בבוקר בדרכו לקדימה או לכפר-סבא.
פליאה היא מהיכן למד וידע כל כך הרבה מלאכות ובאיזו דייקנות עבד וכל זאת בכלי עבודה פרימיטיביים.
יוסקה ידע להכין סוגים שונים של תערובות בטון למטרות שונות ולבנות תבניות עץ ליציקה. איזו חכמה היתה בעשיית התבניות הללו לצורך פירוק אחרי היציקה. הוא הגיע למומחיות כזאת ללא לימוד בית-ספר מקצועי כנהוג היום.
יוסקה עסק בבניה, אינסטלציה, טיח, נגרות, ואפילו בייצור סנדלים מצמיגים, והכל בגימור לתפארת. כדי להשיג עוד אמצעים לפיתוח המשק, התגייס לגפירים לנוטרות.
בתחילה גרה המשפחה בצריף וחלמה על בית מבטון, אולם קודם נבנתה הרפת ונקנו עגלה ופרה. אח"כ נבנה הלול, שלב אחר שלב, במאמץ בלתי נלאה.
יוסקה אהב לשיר, כבר ב"גדוד העבודה" התפרסם בקולו הנפלא. כשהיה עומד על פיגומי הבנין, היתה נשמעת שירתו למרחוק. לעיתים היה שר שירי חסידים ופרקי חזנות, ולעיתים את שירי החלוצים.
יוסקה היה אב, שתענוג היה להמצא במחיצתו ולעבוד יחד אתו, לרכב איתו לחלקת תפוחי-האדמה, להשקות את הפרדס, כשהמים זורמים בתעלות הפתוחות, או להצמד אליו בלילות מלאי הפחד של מאורעות 1936, כשגדר המושב עברה ממש ליד צריף המשפחה.
כמה חבל שלקראת השנים הטובות, כשהגיע לתקופה של מנוחה ונחת מהמשק ומהמשפחה וזכה לנכדים, נפל למשכב ומחלתו הכריעה אותו.
יוסקה נפטר ב-1966.