פסיה וולק נולדה ב-1903 באותה עיירה בליטא, בה נולד יוסף (יוסקה) זילברמן בשנת 1902. מן ההוויה הזעיר בורגנית בכפר הולדתם נחתו ישר אל הקיבוץ - פלוגת עין חרוד בגדוד העבודה. יוסף רווק ופסיה בדרך לארץ אל אישה החלוץ, ששמו יצא כחוצב מעולה, יוסקה הלך תמיד עם שתי בלמינות (מוטות ברזל לקדיחה באבן): כאשר האחת היתה מתעייפת, היה עובר לשניה... עם פלוגת העבודה הוא עובר במקומות שונים בארץ: העמק, ירושלים, רמת רחל, ים המלח, עתלית.
פסיה כשותפה מלאה, החלה בדרך הנדודים עם פלוגת עין חרוד. החום והתנאים הקשים הכריעו: הם עוזבים את הקיבוץ ב-1927 ועוברים לחיפה, שם הם בונים צריף לתפארת ומגדילים את המשפחה. פסיה ג'דה של ממש. הם נלחמים במחסור, בתנאים הקשים, ויוסקה ממשיך בנדודיו כדי להביא פת הביתה. הוא מגיע לנהריים, ושם מתחילה להירקם תכנית ההתיישבות החקלאית והם מצטרפים לגרעין הדרום. בתחילת שנות ה-30 הם מגיעים לחרות ומתיישבים בצריף. המשפחה גדלה, יוסקה עבד בפרדס ביום ובלילה, מניח יסודות לביתו ורוקם את חלום בית הקבע. הוא עושה הכל: יציקה, לבנים, טפסנות, נגרות ושרברבות. ופסיה לידו, מחזיקה פנס רוח ועוזרת ככל יכולתה. כך במשך ארבע שנים בנו "ארמון" למשפחה.
מלחמת העולם, שנות עמל וצמצום ודאגה למשפחה בגולה.
יוסקה ופסיה היו חלוצים אמיתיים. מעולם לא בקשו דבר מאיש, אלא עשו הכל בעצמם והקימו בית לתפארת.