יחזקאל מעייני (זדרויביץ), "חצקל", נולד ב-1902 בעיירה ידוב ליד וורשה, בן שלישי להוריו פסח ושרה-פרומה. עם השנים נולדו להוריו עוד 5 ילדים. כבן למשפחה ברוכת ילדים נאלץ יחזקאל לעזור בפרנסה, ובגיל צעיר החל לעבוד כשוליית נגרים מקצוע שליווה אותו כל חייו.
כשהתבגר הצטרף יחזקאל לתנועה הציונית "פועלי ציון" ועלה ארצה בשנת 1923 במסגרת העליה השלישית. בהגיעו לארץ הצטרף יחזקאל לגדוד העבודה, עבד בסלילת כביש עכו-צפת, ובעיקר בהקמת יישובים חדשים, כשהוא עובד במקצועו - הנגרות, מקצוע חיוני כל כך בהתיישבות של אז.
במעט הכסף שחסך העלה יחזקאל את הוריו, 3 אחיו ו-3 אחיותיו, ובכך הציל אותם מהגורל המר שהיה מנת חלקם של יהודי פולין.
ב-1932 הכיר את אסתר לבית כהן, שהגיעה ארצה כתיירת למכביה הראשונה ונשא אותה לאשה.המשפחה גרה מספר שנים במגדיאל ובשכונות הפועלים ברמתיים, ולאחר שנולדו שתי בנותיו: רחל ודבורה, הגשים את חלומו להתיישב על הקרקע, בהגיעו בשנת 1939 למושב חרות.
בשנים הראשונות נאלץ יחזקאל להמשיך ולעבוד בנגרות כדי לקיים את משפחתו, ובד בבד פיתח את משקו. קשיי החיים ערערו את בריאותם של יחזקאל ואסתר והם נאלצו לעזוב את המושב ולעבור לפתח תקוה, שם המשיך יחזקאל להתפרנס מנגרות.
ב-1973 גוייס יחזקאל למינהל האזרחי בסיני ועבד בסנטה קטרינה, שם התחבב מיד על העובדים הצעירים ובמיוחד על תושבי המקום הבדואים. בגיל 71 היתה לו עדנה והיה מלא התרוממות רוח כאילו חזר לימי החלוצים. עם פינוי סיני בהסכם השלום עם מצרים התפנה גם הוא והדבר גרם לו סבל רב. הוא התנחם במשפחתו: ארבעת נכדותיו ושני ניניו.
מצבו הבריאותי התדרדר ובפברואר 1985 הלך לעולמו.