נולדה בשנת 1902 בעיירה אסטרין, בילורוסיה ליד העיר גרודנה. לימים עברה כל המשפחה לגור בגרודנה.
בהיותה הבת הבכורה להוריה, נטלה חלק בעול פרנסת המשפחה מגיל צעיר. היתה נוסעת עם אמה לכפרים בסביבה וקונות מהאיכרים חמאה, אח"כ מוכרות ומרוויחות.
אביה, יעקב דומבלנסקי, היה מורה שלמד מחוץ לעיר מגוריהם. לימים מורה מצליח ומפורסם בגימנסיה העברית בקובנה שבליטא, לשם עברה אמא עם המשפחה ב-1920. ברם, בנעוריה היתה חברה בהחלוץ בגרודנה, ועלתה עם קבוצתה לארץ ישראל ב-21.10.1921, הגיעה לנמל יפו.
ב-1924 נשאה לאברהם ויסובטי והצטרפו למייסדי קבוצת גבע שבעמק יזרעאל. בגבע, עבדה בעיקר בגן הירק. התבלטה מאד בחריצותה ובביצוע מעולה בעבודה והיתה לדוגמה בסדר והנקיון המופתי שנלוו לכל מעשה ידיה. כשבאו אנשי חוץ לבקר ולהתרשם מהעשיה בקבוצה, תמיד הראו להם לדוגמה את פינת המגורים של הורי.
כשעזבו ב-1929 את קבוצת גבע ועברו לירושלים, הצטרפה לחברותיה מקבוצת גרודנה שהקימו את מסעדת הפועלים בירושלים, ועבדה בבישול במטבח. את מאורעות 1929 עברנו בירושלים. אותי ואת שאר ילדי העובדות במסעדה לקחו בריצה מהמעון למסעדה, ושם הגיפו את תריסי הברזל, כדי למנוע מהפורעים הערבים לפגוע בנמצאים פנימה. אבא עבד כסתת בארמון הנציב, חברו הערבי לעבודה הזהיר אותו מיד בבוקר שבו עמדו לפרוץ המאורעות, לחזור מיד לעיר העברית. הוא הנחה אותו איך להקיף את אזורי העיר והיכן להכנס לעיר בשלום. כך במשך יום שלם חיכינו בחרדה, עד שבערב הגיע בשלום.
ב-1930 עברנו לכפר-סבא שבה התארגנו חברי הארגון חרות לקראת העליה על הקרקע. כדי להתפרנס, עבדה כעוזרת-בית וכובסת אצל משפחת איכרים מקומיים, וגם כיבסה וגיהצה בבית לכמה מהרווקים של ארגון חרות את בגדיהם, תמורת תשלום.
כשעלינו על הקרקע, היתה העובדת הראשית במשק - בלול ברפת, ובגדול הירקות לצרכי הבית. כי אבא עבד בעבודת חוץ לשם הפרנסה, הנקיון והסדר המופתיים שררו בכל פינה, בבית, בחצר, בלול וברפת. שמה הלך לפניה בנידון בכל הגוש.
היתה הראשונה שטיפחה גינת נוי יפה ליד הבית. הלורד זיו שהיה מבקר ונופש בתל-מונד ומטייל רכוב על סוסתו, תמיד היה נעצר על-יד ביתנו ומתפעל מגינת הנוי, עם הדליות הפורחות, וקיבל השראה להקים את גן זיו לאחר-לאחר-מכן.
את ביתה טיפחה במו ידיה. היה מבריק מנקיון ומסודר בצניעות ובטוב-טעם כל השנים. אהבה כל אבן וכל אריח, כל פרח וכל שיח בבית ובחצר. זכתה להנות מחמישה נכדים ושני נינים.
נפטרה בגיל 88 שנים, ב-18.6.90.
60 שנה משנות חייה עברו עליה במושב חרות.