ישראל הרמלין נולד בורשה, פולין, ב-1903, למשפחה דתית מאוד מחסידי גור. הוא עזב את הבית בגיל 17 ועלה ארצה עם שני חברים דרך וינה, שם עלו לקבר הרצל. ב-1921 הגיע ישראל לחיפה ועבד בכביש טבריה-צמח כחבר גדוד העבודה. בגלל הקדחת שלקה בה עבר ישראל לפלוגת עין חרוד בירושלים, למד את מלאכת החציבה והצטרף לקבוצת החוצבים. בתקופה זו הכיר את אלה והם נישאו, והוא הצטרף להגנה.
עם תחילת פעילותה של חברת האשלג בים המלח עבד שם ישראל, תחילה כמודד ואחרי כן התקדם והיה למנהל מחלקת בריכות האידוי. החברה חדלה לפעול עם סיום המנדט הבריטי ב-1947 ושנה אחרי כן גויס ישראל ע"י הסוכנות לועדה לענייני ירושלים ולממונה מטעם הממשלה הזמנית על ארגון אספקת המזון לירושלים הנצורה. ב-1949 חזרו אלה וישראל לחרות והחלו בשיקום המשק. במקביל עבד ישראל עשר שנים כמדריך השקייה במושבים החדשים מטעם מינהל ההדרכה וכמזכיר במושב משמרת. ב-1985, אחרי חמש שנות אלמנות, מכר ישראל את המשק ועבר לבית אבות בחיפה, סמוך למשפחת נירה בתו.
ישראל נפטר בשיבה טובה בשנת 1991.