הניה לבית קלב נולדה בשנת 1905 למשפחה דתית מאוד בעיר יאסלו בגליציה המערבית, פולין. היא היתה השישית מבין שבעת ילדי המשפחה.
בעיר זו התחנכה, ומשבגרה הצטרפה להכשרה בתנועת "החלוץ" לקראת העליה לארץ ישראל.
בשנת 1928 פגשה את ראובן, בעלה לעתיד. מכיוון שבאותה תקופה היה קושי בהשגת רשיונות עליה לנשים, עלה ראובן ראשון, והניה הצטרפה אליו כעבור חצי שנה. יחד עם חבריה וחברותיה מההכשרה הגיעה בקבוצה מאורגנת לרחובות, ומאוחר יותר הצטרפו לקבוצה שפנתה לקרית-ענבים.
הניה שהופנתה לעבודה במטבח התאכזבה מאוד, מכיוון שרצונה היה לעבוד בעבודה חקלאית. היא עזבה את קרית ענבים ופנתה ל"משק הפועלות" בנחלת יהודה. לבסוף עזב גם ראובן את הקיבוץ והצטרף אליה.
בשנת 1932 נישאו והשתקעו ברחובות, ובשנת 1934 נולדה בתם הבכורה נאוה.
ראובן שלא השיג עבודה בחקלאות, עבד בבנין והפרנסה היתה מצויה בבית. בינתיים הופנו קבוצות של חלוצים לעבודה בכבישי העמק. הניה ובעלה עבדו באיזור בית אלפא. כל השנים לא הירפה מהם הרצון לעלות להתישבות והם הצטרפו לארגון שהמתין לרכישת קרקע בדרום הארץ (במקום שבו שוכן קיבוץ כפר מנחם).
אחותה של הניה, גיטקה, שהיתה חברת מושב חרות והחליטה להצטרף יחד עם משפחתה לקיבוץ יגור, הציעה לה את משקה במושב, וכך הגיעו הניה וראובן בשנת 1935 לחרות.
בעמל רב ובעבודה קשה בנו את משקם. הניה היתה לעזר נאמן לבעלה ועבדה יחד עימו בקטיף ובעבודות המשק השונות. יחד קיימו את עקרון העבודה העצמית.
בשנת 1942 נולדה בתם השניה נורית ובשנת 1946 בת הזקונים רוחל'ה.
הניה היתה בעלת אישיות חמה, טובת-לב, רגישה וישרה. היא אהבה לעזור לזולת ורבים היו ידידיה ומוקיריה. ביתה הקטן והצנוע היה תמיד מלא אורחים ומבקרים, שאהבו את האוירה החמה והנעימה ששררה בו.
בי"ז אב, 1 באוגוסט 1977, נפטרה לאחר מחלה ממושכת ונקברה בבית העלמין האזורי.

מתוך: אלבום זכרון לחברי מושב חרות, 1991.