משה נולד בשנת 1901 בעיירה גרודק על יד לבוב כבן יחיד להוריו. הוא הצטיין בלימודיו ונחשב לתלמיד חכם ועילוי והיה חסיד בכל רמ"ח אבריו. כשדבק ברעיון הציוני חלוצי, נטש את בית הוריו למרות התנגדותם. עבר לווינה שם עבד ביום כדי שיוכל להגשים את שאיפתו לעלות לארץ ישראל, ולמד בלילה.
משה קיבל הכשרה בחווה חקלאית בפולין ובשנת 1922 עלה ארצה.
כרבים אחרים עבד בסלילת כבישים, בייבוש ביצות וכן שלח ידו בנגרות. בנחלת יהודה על-יד ראשון לציון עבד כמנהל עבודה בפרדס. בשנת 1928 עבר לגור בירושלים ועבד בבניין. התמחה בהנחת חרסינה והיה ידוע בעבודה דייקנית ויפה במיוחד.
את ביתו בשכונת ארנונה בנה במו ידיו. בשנת 1946 הגשים משה את חלומו להיות חקלאי והתיישב עם משפחתו בחרות. בשנת 1947 בקרבות שהיו ביפו, נפצע בחזהו, ואת הקליע נשא בגופו עד יומו האחרון.
הוא ראה את העבודה החקלאית בזכות גדולה שזכה בה, והקדיש למשקו את מיטב כוחותיו, למרות היותו עסוק וטרוד בעבודה במשק ובעבודות חוץ, מצא פנאי לקריאה וללימוד. משה היה איש שיחה מלבב ותמיד היה קשוב לדברי חברו. תם וישר היה, זהיר בכבוד הזולת, וכבעל מקצוע היה מבצע את עבודתו במסירות, באחריות וכמובן בדייקנות.
משה היה איש רעים, אב אוהב, ובעל מסור, וידע להשתלב באירועי הכפר ותרם מכשרונותיו לכלל הציבור במושב.
משה נפטר בשנת 1970.

מתוך: אלבום זכרון לחברי מושב חרות, 1991.