נולדה בשנת 1907 להוריה חנה ואברהם טרבילו בעיירה סטולין ברוסיה הלבנה, שאחרי מלחמת העולם הראשונה השתייכה לפולניה. הבית היה בית מסורתי דתי והאב השתייך לחסידי הרב מסטולין. בשנת 1926 עלתה פנינה ארצה והצטרפה לאחיה נח בפתח-תקוה. בשנות השלושים הגיע ארצה האח השני אריה ושניהם הצטרפו לקיבוץ רמת יוחנן.
אני היכרתי את פנינה ע"י אחיה נח, שהיינו יחד בחבורת המעבר בהיוסדה בפתח-תקוה. בשנת 1927 נתקבלה פנינה כחברה במשק הפועלות בחדרה ושהתה שם עד שהותקפה במחלת הקדחת ונאלצה לעזוב ולחזור לאחיה בפתח-תקוה.
אז החלטנו אני ופנינה להקים משפחה ובשנת 1928 התחתנו והצטרפנו לארגון חרות שאז נוסד בפתח-תקוה, ובשנת 1929 הצטרפנו לקבוצת עובדי המשתלה בכפר-סבא. באותה השנה נולד בננו הבכור חיים ובשנת השלושים עברנו לשטח הראשון של אדמת חרות בגוש תל-מונד. כעבור כמה שנים נולד הבן השני נוח.
פנינה היתה אשה נוחה לבריות. פעילה בארגון אמהות עובדות, בנוסף לעבודתה במשק.
במשך הזמן המשק התפתח והבנים גדלו והקימו משפחות לתפארת, נולדו גם נכדים נחמדים.
בשנים האחרונות פנינה עברה כמה משברים קשים כמו מותם של שני האחים נוח ואריה.
הידיעות הקשות על השמדת כל המשפחה שנשארה בגלות שלא הצליחה להביאם ארצה, השפיעו עליה מאוד.
פנינה סבלה קשות והיו לה יסורי מצפון על מותם הטרגי ובשנתיים האחרונות לחייה לקתה בכל מיני מחלות.
ביום כ"א באלול שנת תשמ"ט, בחזרה הביתה ממעון הקשישים, כרעה ונפלה והוציאה את נשמתה.
פנינה נפטרה בכ"ב באלול תשמ"ט, 21.9.89.

מתוך: אלבום זכרון לחברי מושב חרות, 1991.