ינטה גוטליב נולדה בעיירה קרינקי, ליד ביאליסטוק, פולין, למשפחה אמידה.
אחרי שסיימה את לימודיה בביה"ס התיכון המשיכה ינטה ללמוד רפואת שיניים ברוסיה.
בהיותה שם התוודעה לציונות, ונישאה לשמאי.
ב-1925 עלתה ינטה ארצה עם בתה הקטנה, והצטרפה לשמאי, שעלה שנה לפניה, במרחביה.
עם התפרקות הקבוצה עברה המשפחה לעתלית, שם עבד שמאי במפעל המלח, וינטה עבדה בכל עבודה מזדמנת, נוסף על הטיפול בשני ילדיה.
לימים למדה ינטה לתפור ופרמה בגדים ישנים על מנת להכין בגדים לילדים ואף קבלה עבודות תפירה. עם כל המצפים לעליה על הקרקע גרה המשפחה בשורת הצריפים בכניסה למושב, עד שב-1933 קבלו את חלקתם והתיישבו עליה.
גאולה, ילדתם של ינטה ושמאי, נפטרה בגיל 11, ומאז כבה משהו בנפשה של ינטה והיא התכנסה בתוך עצמה. ינטה בלטה בחוש האסתטי שלה, והוסיפה לווית חן להופעתה ולביתה על ידי סיכה, פרח או עציצי נוי - תופעה נדירה בימים ההם.
בזמנים בהם עבד שמאי מחוץ לבית נשאה ינטה את עול המשק על כתפיה לבדה, ותמיד שמרה על מאור פניה ויחסה המיוחד לאנשים שהקיפו אותה.