מרים לוונברג נולדה ב-1900 באוקראינה ועד נישואיה ליעקב לא היתה "נגועה" בחידק הציונות. במשך שנות מגוריהם בחיפה קיימה חיי עיר רגילים ונולדו שני ילדיהם, אך רק כאשר הגיעה לכפר הס וראתה את המעשה שלהפרחת השממה, הפכה לאידיאליסטית אמיתית.
יום עבודתה התחיל בעבודה בפרדס, יחד עם גברים: חפירת גומות, השקייה וסיוד גזעים. בסיום יום העבודה מיהרה לחלוב את הפרות, להאכיל את התרנגולות ולטפל בשני ילדיה ובאמה הזקנה שגרה עם המשפחה.
על כל אלה היתה פעילה בועדת הנוער, ולא חסכה מאמץ כדי לעזור בהקמת מועדון נוער. מרים מצאה תמיד זמן להושיט עזרה לחברות בצרה או במחלה, ותרמה רבות בסיוע לעולים שהגיעו ארצה ממחנות ההשמדה באירופה, ובהדרכה במשקיהם לאחר שהתיישבו על הקרקע.