יחיים ניר (טטיבסקי) נולד אף הוא ברוז'ין, ב-1896. את יוכבד הכיר מנעוריו, ושניהם היו חברים ב"החלוץ".
חיים עלה ב-1920, הצטרף לגדוד העבודה ועבד בסלילת כביש צמח-טבריה. לאחר זמן עבר לחיפה אל קבוצת חברים מהעיירה שהתיישבו בשכונת "נחלה", היה לעגלון והוביל זיפזיף לבניית הבתים בהדר הכרמל.
הוא לקח הלוואה, רכש עגלה וצמד סוסים וראה ברכה בעמלו. יוכבד הצטרפה אליו בחיפה, הם נישאו וגרו בצריף, עבדו קשה בימים והרבו לרקוד הורה בלילות, כמנהג הימים ההם.
עם הזמן עלה בידם להקים בית גדול ולהעלות ארצה את הוריהם שגרו אתם. יוכבד וחיים הצטרפו לארגון יזרעאל ב-1929, וב-1932 התיישבו בכפר הס. כיוון שחיים היה מבוסס יחסית הוא התבקש למשכן את משקו כדי לאפשר לחברים נוספים לקבל הלוואות.
לאחר שהפרדסים ניטעו וטרם נשאו פרי, עברה תקופה קשה על הישובים, נאלץ חיים לחזור להובלת זיפזיף בחיפה. הוא הגיע הביתה פעם בשבועיים, וסייע ליוכבד ולבנים בהקמת המשק. ב-1938 נפתחה המאפייה הראשונה בגוש וחיים קיבל את חלוקת הלחם בגוש, משרה בה החזיק עד אחרי מלחמת העצמאות.
אחרי שהבן גדעון החל לשאת בעול המשק, המשיכו יוכבד וחיים לעבוד בו אך התפנו לעשות למען הציבור: חיים יזם את הפיכת המחלבה למועדון, שהיום נושא את שמו, "מועדון ח"ן", והתמסר לתחביבו - הרצאות וטיולים לידיעת הארץ. ביתם החם של יוכבד וחיים היה תמיד פתוח לקרובים וחברים הרבים שבאו אליו.