לאה נולדה ב-1902 למשפחת רף באז'רנה שבליטא לבית דתי לאומי. בהיותה בת 5 עברה המשפחה לסיביר, ובגיל 25 עלתה עם שני אחיה ארצה ממניעים ציוניים. התחנות הראשונות היו זכרון יעקב, בנימינה, ורעננה, שם עבדה לאה בסלילת כבישים. אחרי נישואיה למאיר הצטרפה גם היא לארגון יזרעאל, בו היה מאיר כבר חבר. לפני עלייתם על הקרקע גרו השניים במחנה הפועלים בתל מונד, ושם אף נולד בנם היחיד. לאה היתה שותפה מלאה בהקמת המשק בכפר הס, בנטיעת הפרדס וגידולו, ובבניית הלול, אותו טיפחה לאה במיוחד. לאחר שמאיר חלה נפל עול המשק על לאה, נוסף על עבודתה כמבשלת במטבח הפועלים ב"מחנה", ובצרכניה שבכפר. לאה שמרה מסורת בקפידה, מילאה אחר תרי"ג מצוות, פקדה את בית הכנסת לעתים קרובות, ועזרה לנזקקים במתן צדקה. שמירת אורח חיים דתי על ידי משפחות בודדות בקרב ציבור חילוני גדול לא היתה משימה קלה, ולאה ומאיר עמדו בה בכבוד, יחד עם היותם שותפים מלאים בחיי הקהילה.
לאה האריכה ימים וגרה ליד הבן במשק עד גיל תשעים, ובחמש השנים האחרונות היתה בבית אבות דתי.