אברהם נולד ב-1896 בקלבריה, ליטא, במשפחת רבנים.
הוא עלה עם אסתר בשנת 1923, ויחד הצטרפו לגרעין ההתיישבותי. אברהם התבלט כאיש בעל עקרונות, ממושמע ובעל הופעה מעוררת כבוד. כשהתמנה למזכיר הארגון התמסר לתפקיד בכל מאודו, ביצירת ושמירת הקשר וביסוד קופת החיסכון שהיתה גורם חיוני ברכישת האדמות לחברי הארגון. כשהגיעו השמועות על גורל יהודי אירופה התגייס אברהם לצבא הבריטי, ובעת שרותו לקח תחת חסותו את בני הכפר שזייפו את גילם כדי להתגייס. כשחזר מהצבא עבד כמנהל אדמיניסטרטיבי של כפר העבודה ליד כפר הס, שנועד לצעירים חסרי בית. אברהם, שהיה חסוך ילדים, אהב בני נוער ותמיד מצא מסילות לליבם, שיקע גם בעבודה זו את כולו והיה כאב לצעירים האלה. הם הכירו לו תודה על כך ושמרו על קשר אתו שנים רבות. לבד מכל עיסוקיו טיפח אברהם את תחביביו: אוסף בולי הקרן הקיימת, שזכה לפרסום ותהילה, וליקוט כל חומר שהצליח לגלות אודות משה הס, שעל שמו נקרא הכפר. אברהם היה היוזם של "חג השבעים" הנחוג מידי שנה בכפר, ובצנעה טרח על ספרי זיכרון בהם נרשמו קורותיהם של חברי הכפר שנפטרו. גם בזקנתו היה מעורב בנעשה בכפר ובמדינה וכאב את החומרנות שהשתלטה על תושביה.