יעקב אבני (שטיינוולף) נולד בבילזורקה שבליטא בשנת 1903 ולו 5 אחים ואחיות. בילדותו למד ב"חדר", ומשחר נעוריו גמלה בו החלטה לעלות לארץ ישראל. עקב כך הצטרף לארגון "החלוץ" ועבר הכשרה עיונית ומעשית.
הבחירה במקצוע המבוקש נעשתה בתיאום עם אנשי הארגון בארץ, אך השתנתה מידי פעם. וכך למד יעקב נפחות, נגרות ופרזול בהמות, אשר שימש לו בעתיד כמקור פרנסה מכובד. יעקב עלה עם חבורת חלוצים ב-1921, ועם בואו התכבד בתפוח זהב שלם לעצמו.
אכן, חשב בליבו, הגעתי לארץ זבת חלב ודבש.
הוא עבר, כרבים בזמן ההוא, את מסלול ייבוש הביצות, מחלת הקדחת, סלילת כביש חיפה, וכל העת פעל כדי להגשים את משאת נפשו: הקמת משק במושב. לצורך זה הכשיר את עצמו בעבודה חקלאית במצפה ובלפוריה, והצטרף לארגון שהיה בהמתנה לעלייה על הקרקע בכפר הס. תחנתו האחרונה היתה חיפה, שם עבד ב"סולל בונה" ורכש זוג סוסים כהכנה להתיישבות.
בתקופה זו הכיר את שושנה, נישא לה, ובבוא המועד הקימו את ביתם ומשקם בכפר הס.