שושנה פלדמן, בת זקונים למשפחתה, נולדה ב-1903 בחרסון שבאוקראינה. בילדותה חוותה מבשרה את פרעות הבולשביקים: אביה, פרץ פלדמן, נרצח באכזריות כשנקשר ברגליו לסוס דוהר בחוצות העיר עד צאת נשמתו. אם המשפחה וארבעת ילדיה הוסתרו אצל משפחת גויים בתוך חלל צר בין שני קירות.
בעקבות הלשנה חדרו הפורעים באישון לילה לבית ובדרך נס לא מצאו את המסתתרים. בסיימה את ביה"ס היסודי עברה לאודסה לרכוש מקצוע אחות מוסמכת. עם סיום לימודיה עלתה ארצה עם אמה ויטה בשנת 1923, אחרי שאחותה ואחיה שהיו כבר בארץ שלחו להן סרטיפיקט. שושנה עבדה בחיפה כאחות והאם עברה לגור בבית בתה בתל אביב.
שושנה גרה עם חברה לחדר שעבדה ב"מטבח הפועלים". אחד הסועדים הקבועים היה יעקב, אשר התיידד עימה ואף הוזמן לחדרן המשותף. שושנה ויעקב נישאו ב-1931, וב-1932 נולדה בתם הבכורה אביבה. עם תחילת "התיישבות האלף" החליטו להגשים את חלומם ולהתיישב בכפר הס.
יעקב יצא חלוץ למחנה תל מונד, שכלל אוהלים וחדר אוכל משותף, ועבד בהכשרת התשתית ליישוב.
הוא החל בבניית צריף מגורים למשפחתו, שלימים הפך דוגמא ל"בנה ביתך", היות והיה זה הצריף היחידי שהיה מטוייח מבפנים, כלל תריסים, רשתות ודלתות, וציפוי טול מבחוץ נגד הגשם. בתם השניה טמירה נולדה ב-1937, והמשפחה המורחבת התבססה. המשק כלל בעלי חיים, פרדסים, שלחין וירקות. בשנים הראשונות נאלץ יעקב לצאת לעבודת חוץ עם הבהמות כדי להשלים את ההכנסות ושושנה עבדה כאחות מחליפה במרפאת כפר הס. שושנה ויעקב נפטרו בשיבה טובה ב-1994, והניחו אחריהם שישה נכדים וחמישה נינים.