אליהו בן יצחק (גלזר) נולד בגרודנו, רוסיה הלבנה, בשנת 1905. כבר בגיל צעיר נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה ולעבור את תלאות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה ומלחמת האזרחים בעקבותיה. הוא עזב את רוסיה, נדד ברחבי אירופה, וכשהגיע לפריס הכיר את בלומה. לאחר חמש שנות עבודה בפריס, כאשר לא נמצאה דרך אחרת, החליט אליהו לעלות ארצה בגפו. הוא נסע לבירות, עבר לסוריה ובסיוע מבריחי גבול מטעם הסוכנות היהודית ירד מהגולן דרך גשר בנות יעקב והגיע לראש פינה.
שנה אחרי כן הגיעה בלומה והם התיישבו בכפר זיו. במהלך התקופה הקשה של המאורעות נפטר בנם הבכור של בלומה ואליהו בגלל חוסר אפשרות להגיש לו טיפול רפואי הולם. אליהו היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי בפרוץ מלחמת העולם השניה, נפל בשבי ביוון ב-1941, ושב הביתה רק ב-1945. אחרי זמן ממושך של חיפוש עבודה פתח אליהו את בית הקפה הראשון בגוש, ובחורף עבד כנגר מומחה בבתי האריזה. ב-1952 עברה המשפחה לנתניה, שם פתח את סניף "משכית".
אליהו היה בעל חוש הומור, פעיל במקהלת הפועלים, ומעולם לא נפל למשכב. בתחילת 1965 חש ברע, הובל לבית החולים ונפטר שם מהתקף לב.