בלומה שורצמן, בת זקונים להוריה, נולדה בעיר טרוטינו, בסרביה בשנת 1910. בגיל 8 התייתמו בלומה וארבעת אחיה מאימם, אך אביהם שהיה פרוון אמיד, דאג שיקבלו חינוך טוב. בלומה הצטרפה לתנועת "החלוץ" ואחרי כן נסעה לפריס ולמדה כימיה באוניברסיטת הסורבון, שם פגשה את אליהו ונישאה לו. אליהו עלה ארצה ראשון ב-1932, ובלומה עלתה שנה אחריו, לאחר שגורשה קודם לכן על ידי הבריטים, והצטרפה אליו למחנה הפועלים בכפר הס. יחד עברו את מאורעות 1939-1936, בהן היה המחנה נתון להתקפות ליליות, ואחרי כן בנו את ביתם בכפר זיו. בלומה עבדה בפרדסי "חברת מטעי א"י" ואחרי כן היתה מזכירת המועצה המקומית. כאשר התגייס אליהו לצבא הבריטי עבדה בלומה במאפייה וריכזה את הפעילות למען משפחות החיילים המגוייסים. אחרי המלחמה היתה מנהלת מעון ויצ"ו במקום. כאשר המשפחה עברה לנתניה ב-1952 המשיכה בלומה בפעילות חברתית כמתנדבת בהנחלת הלשון, במקהלת הפועלים, ובכתיבת מאמרים בעתון העירוני. בלומה זכתה להוקרה על פעילותה, היתה יקירת ההסתדרות ואהובה על כל מכריה. בלומה נפטרה בשיבה בשנת 1997 וסביבה בניה, נכדיה ונינה.