שמואל אורבוך נולד בשנת 1910 בעיר וורנקי, פולין. הוא התייתם בגיל צעיר, למד בבית הספר העברי "תרבות", נתפס לרעיון הציוני והלך להכשרה חקלאית. ב-1936 עלה שמואל ארצה, הגיע לחיפה, משם עבר ל"כובש", לכפר סבא, וביזמת לשכת העבודה עבר לתל מונד. אחרי שנתיים חזר לפולין כדי לשאת את בת שבע, אליה נקשר עוד לפני שעלה.
את עבודתו בתל מונד התחיל שמואל כפועל עם טוריה, ועבד קשה ככל אשר נדרש. בעל הפרדס אהרונוביץ הכיר בכישוריו ועשה אותו מנהל עבודה. שמואל זוכר את ה"פאולרים", מכונות החריש הענקיות שהובאו לחריש עמוק של שטחי הפרדסים. כעבור זמן החל שמואל עצמו לרכוש חלקות פרדס, כשהוא "מנצל את הכשרון המסחרי שהיה לו" כדבריו.
הוא היה קונה ומוכר פרי, בכסף שנכנס היה רוכש חלקת פרדס במצב גרוע ומשקם אותה. על פי בקשתה של בת שבע עברה המשפחה לתל אביב, אך שמואל המשיך את עבודתו בפרדסים. יום יום היה נוסע באוטובוס לתל מונד על מנת לפקח ולטפח את חלקות הפרדס שלו, ומבלה במקום את רוב יומו. גם כשעבר לבית אבות נשאר קשור קשר אמיץ לתל מונד.