בת שבע פלדמן נולדה בשנת 1912 בעיר בלדימיריק, פולין, למשפחה דתית ציונית. היא לא הספיקה ללמוד הרבה, עד שהכירו לה את שמואל בשידוך באמצעות קרובי משפחה, כמנהג הזמן והמקום. שמואל מעיד כי בת שבע היתה מאד יפה, והיש מאשרת. שמואל עלה ארצה וחזר אחרי שנתיים על מנת לשאת את בת שבע לאשה. בת שבע מעידה כי הסכמת המשפחה לנישואיה עם חלוץ שחזר מארץ ישראל הוא הישג גדול.
ב-1938 הגיע הזוג לכפר זיו והתחיל להקים את ביתו: חדר אחד בתחילה, וצעד אחר צעד עד לגמר. בת שבע עברה בבית ויצאה לעבודת חוץ בפרדס ובקטיף בעונות הבוערות. נולדה דליה הבכורה, ושמונה שנים אחרי כן משה. הזמנים היו קשים: מחסור, הסתפקות במועט שבמועט והכרח לבצע כל עבודה לבד, ללא עזרה. עם זאת, ידעה בת שבע לשמוח על כל הישג וליהנות גם משמחות קטנות. על פי רצונה של בת שבע עברה המשפחה ב-1956 לתל אביב, כדי לאפשר לדליה ללמוד בסמינר. החיים בתל אביב היו נוחים יותר ובת שבע זוכרת אותם לטובה. ברבות השנים עברה בת שבע לבית אבות עם שמואל.