דב עלה ארצה ב-1921, עבד בבניין בתל אביב ואחר כך היה חמש שנים במקוה ישראל, שם עמד בראש ההגנה והיה פעיל בהסתדרות החקלאית. פגש את גיטיה, הם נישאו ב-1927 והתיישבו בתל אביב. דב יזם הקמת ארגון חקלאי להתישבות שיתופית, ריכז את פעולתו בהתנדבות וליווה אותה עד הקמת הנקודה בגוש תל מונד, כשגיטיה מסייעת בידו. גולת הכותרת של פעילותו היתה גאולת הקרקע של מושב עין ורד, שהיה בין מייסדיו. הוא סייע בהקמת גן הילדים, המרפאה והצרכניה ויזם את הקמת הספריה שלימים נקראה על שמו. בשנות הארבעים עברה המשפחה, שכללה שלוש בנות, לחיות בעין ורד, ודב היה למזכיר המושב. ערב אחד נתקף דב כאבים לאחר עקירת שן, הובהל למחרת לבית החולים ומשם לא חזר. הוא נקבר בעין ורד והוא בן 38.