דבורה קלטש נולדה בלובצ'וב, פולין דאז, בשנת 1907. בבית היתה אוירה ציונית וארבעה מאחיה עלו ארצה לקיבוץ ולעיר. אחרי שנישאה למאיר החלה לפעול להשגת אישורי עליה, ורק אחרי שכבר נולדו שני בניהם הצליחו לעלות ב-1937, עם אישורים שקיבלו מהתאחדות עולי גרמניה, בסיוע אחיה הבכור של דבורה. המשפחה גרה בתל אביב ומאיר עבד בקואופרטיב "הארגז", אך דבורה לא ויתרה על חלום ההתיישבות, ובסיוע קרוב משפחתה שרוני, שהיה בעין ורד, הם הגיעו למושב ב-1938, המשק כלל צריף ולול פח קטן. מאיר עבד בחוץ ודבורה החלה בהקמת הבית ובטיפוח הלול, הירקות והרפת. שנתיים אחרי בואם חלתה דבורה בסרטן ורק בתום שנה של ניתוחים וטיפולים קשים חזרה למושב, נכה בגופה אך איתנה ברוחה. דבורה השקיעה את כולה בעבודה במשק, בחינוך הילדים ובפעילות למען הציבור. היא היתה חברה בועדות, לחמה על זכויות האשה ואף העבירה החלטה שהנחלה תרשם על שמות שני בני הזוג. שנים ארוכות היתה פעילה ב"אילן" וסייעה לילדים מוגבלים גם בביתה. דבורה אף "חטאה" בכתיבת שירים, שנשארו במחברתה. חרף הקשיים תפקדה בזכות חוסנה הנפשי וכח רצונה, ורק אחרי שנים רבות של מלחמה הכריעה אותה המחלה והיא נפטרה ב-1994.