יחד עברו לכפר סבא ועבדו במשתלת ההדרים שהוקמה עבור פרדסי הגוש. ב-1932 עלתה חרות על הקרקע והם קבלו חדר בצריף המשותף, שם נולדה בתם היחידה הגר. כאשר נוספו לכפר קרקעות, קבלו לאה ולובה כ-3 דונם על גבעת החול, שם הקימו צריף למגורים שנקנה מתושב כפר הס. אז נסע ליובה לבית דגן להביא שתילי שסק, העצים הראשונים שניטעו בחצרות החברים במושב. ההתחלה היתה קשה מאוד. בצד עבודות החוץ, כשהשיגו, ומאבק מתמיד בחולות שכיסו עם כל רוח קלה את שתילי הירקות הרכים, החלו לבנות משק, ללא כל עזרה: רפת לפרה, פרדס, גן ירק, חמור לחריש והובלות, ועזים לחלב. במשך הזמן פיתחו משתלת עצי פרי נשירים, לול לרביה וורדים לקטיף. הם זכו בשלושה נכדים שאהבו מאוד. אחרי מות סטאלין נסע ליובה לבקר את משפחתו ברוסיה וכעבור שנים נסעו לאה וליובה יחד לביקור נוסף. בנובמבר 1974 קרה אסון נורא כשנכדתם ריבי נהרגה בעת טיול במדבר יהודה. חודש אחר כך נפטר ליובה והוא בן 76. לאה המשיכה לגור במשק עד יומה האחרון ליד הנכד הבכור, קרובה ושמחה בששת ניניה בני שני הנכדים. היא נפטרה ב-1996 בגיל 91.