בשנת 1924 עלה שמעון שטורמן לארץ ישראל. עם עלייתו הוא עבד במקומות שונים מן הצפון עד המרכז. כשהגיע לחדרה לקח חלק בייבוש הביצות ובכיבוש העבודה העברית.
בשנת 1925 הגיעה חברתו יהודית ארצה. הם נישאו והקימו את ביתם בחיפה, שם עבד בעבודות מזדמנות עד שהגיע למחצבה בעתלית, מקום בו חצבו אבנים לבניית שוברי הגלים לנמל חיפה. כל הכנסותיו היו קודש להקמת משק בישוב חדש - ישוב ספר.
ב-1933 הגיעו יהודית ושמעון לכפר הס עם שני ילדיהם, עליזה ויוסף.
שמעון היה מזכיר הכפר בתקופה הראשונה, ארגן ערבי תרבות ושירה בימי שישי, בהם קראו מכתבי א. ד. גורדון ושרו משירי התקופה ומשירי תיאטרון "המטאטא".
הוא עבד כטייח בבניני תל אביב ובישובי הסביבה, ובלילה שמר בפרדסי "יכין".
העבודה בבנין הביאה למחלה שבעטיה לא יכול היה להמשיך במקצוע הזה. הוא החל לעבוד בחלוקת מכתבים ועיתון "דבר" בגוש. כשנסגר הדואר בתל מונד עבר לחדרה עם משפחתו. אהבתו הגדולה הייתה השתתפות בצעדות, והוא הכיר כל ישוב ופינה בארצנו.
יהודית עסקה בחקלאות: טיפול בתרנגולות, גידול ירקות, וחליבת פרות בנוסף גם עבדה בגן לאה כעוזרת גננת.
שמעון ויהודית איבדו את יוסף בנם בקרב על גבעת הרדאר, במלחמת השחרור, ותמיד התאבלו עליו.