עמנואל וחנה נפגשו בירושלים בעת שעמנואל חפש אחר עבודה וחנה עבדה במשק הפועלות. הם נישאו ועברו להר כנרת, אך לא החזיקו מעמד בתנאים הקשים ועברו לחיפה, שם נולד בנם הבכור יוחנן. עמנואל עבד כשומר, והפרנסה לא היתה מצויה. הם נדדו לגבעת עדה, המשיכו להתלבט בקשיי פרנסה ושם, בליל סערה וללא רופא, נולד הבן השני בנימין. לאחר מספר שנים עברו לתל אביב וב-1936 הגיע עמנואל לתל מונד כשומר מטעם אגודת השומרים. המשפחה הצטרפה אליו לצריף בעין ורד ואחרי כן אל הצריף שרכשו במאמצים בכפר זיו. עם הזמן הקימו בית במקומו וגרו בו עד יומם האחרון.
עמנואל התגייס לצבא הבריטי, במלחמת העולם השניה ונפל בשבי הגרמנים ביוון. הוא חזר לביתו רק ב-1945. כל אותן שנים נותרה חנה לבדה בכפר זיו עם שני בניה הקטנים, עבדה בקטיף בפרדסים ונאבקה בקשיי הקיום.
שני הבנים נפלו מידי מרצחים ערבים מספר שנים אחרי כן.