בשנת 1936 נסעה פסיה לביקור בפולין ופגשה את גרשון, חייל משוחרר מהצבא הפולני בבראנוביץ, הסמוכה לעיר הולדתה.
השניים נישאו ופסיה חזרה ארצה כדי לשלוח לגרשון סרטיפיקט לצורך עלייתו.
חמש שנים גרו פסיה וגרשון בבית אחותה, פועה אולניק, בעין ורד, בבית בן שלושה חדרים קטנים, ושם אף נולד ישראל, בנם-יחידם. פסיה המשיכה לעבוד בפרדסים וגרשון היה עוזר לנהג המשאית של המושב. יחד עם זאת הקימו משק לתפארת ובו ירקות, לול, פרדס ופרחים לשוק המקומי. ישראל נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי "הכפר הירוק". בעת שרותו הצבאי של ישראל נפטרה פסיה, ועם שחרורו חזר למשק והרחיבו בנטיעת פרדסים חדשים, גידול פרחים וירקות.