ינטה ואליעזר נישאו עוד באירופה, ונולדו להם שנים עשר ילדים שרק חמישה מהם נותרו בחיים. ב-1926, כשכבר עברו את גיל החמישים, עלו אליעזר, ינטה וילדיהם לארץ, גרו בתנאים קשים בכרם התימנים ובשכונת הרכבת.
אליעזר עבד כעגלון, וכאשר נרשם הבן שמואל להתיישבות נרשם גם הוא וב-1932 עלה לעין ורד עם ראשוני המתיישבים וגר אתם בצריף משותף.

סבא אליעזר וסבתא ינטה היו חברים ובעלי משק בעין ורד והיו מהראשונים שעלו למושב.
לאבא שמואל וקלרה היה משק נפרד.
סבא עם זוג הפרדות שלו עזר ועבד בנטיעת הפרדסים הראשונים במושב.
הבית שלו היה המבנה הבנוי הראשון במושב והוא שימש גם בית הכנסת.
שנתיים אחרי שהתיישבו בעין ורד נפטרה ינטה ממחלה. כיון שהיה זה הקבר הראשון במושב, הצהיר אליעזר כי יישן ליד הקבר עד שיהיו במקום שלושה קברים. אחרי שכנוע ניאות לקבור את ינטה בכפר סבא.
לאחרונה העבירה המשפחה את עצמותיה לבית העלמין בתל מונד וכך היא הצטרפה לבעלה ולכל חמשת ילדיה הקבורים כאן עם שאר בני המשפחה.