דורה ויהודה היו בין ראשוני עין ורד, גרו ב"מחנה הפועלים" והתחילו להקים משק ובית במושב. המעבר מחיי הבורגנות הורשאית למציאות האכזרית של חיי מחסור בלב סביבה שוממת היה קשה.
בשנת 1934 נולדה בתם הבכורה עליה, כעבור שנתיים עזבו את עין ורד וחזרו ל"מחנה", שם נולדה בתם השניה דליה. לאחר שנולדו הבנות נאלצו להתרחק לתקופה מסויימת מהאזור בהמלצת הרופאים, אך הם חזרו והכו שרשים באדמת עין ורד. בשנה בה שהה יהודה בסוריה בשליחות ההגנה, עבדה דורה גם בעבודות נקיון וכביסה ולחמה בצפורניים לקיום שתי הבנות והמשק.
בשנת 1950 עזבו את הגוש.