באב תרצ"ג, לאחר שהקק"ל רכשה כ-400 דונם בסביבה והתחייבה לרכוש אדמה נוספת, שתשמש להרחבת הנקודה, הוחלט סופית על הקמת היישוב-כפר יעבץ. הקרקע שנרכשה חולקה בין 23 חברים (שלושה דונם מגרש ועוד 12 דונם לנטיעת פרדס), ובחורף תרצ"ד הצטרפה למקום קבוצת עבודה שעזבה את "קבוצת רודגס", שישבה בפתח תקוה (לימים הקימה את טירת צבי), אשר כינתה את עצמה בשם "משמר השרון".<br>מבחינת "הפועל המזרחי", היה לפועלם של חברי הארגון להתיישבות בכפר יעבץ משמעות ביטחונית ומשקית, שחרגה הרבה מעבר לקיומם של עשרים ושלוש המשפחות במקום. בעוד שמפעל המטעים במקום נבע מיוזמה פרטית על בסיס מסחרי, שלא היה ער במיוחד לשאלות כמו עבודה עברית וכדומה, הרי שחברי כפר יעבץ נרתמו למשימה להבטיח את הישגיה של תנועת העבודה הכללית בכלל והדתית בפרט והיו מחויבים להוכיח את יעילותם כפועלים.<br>בשנת תרצ"ה מנתה הנקודה 24 משפחות. הארגון, שהסתבך בעת עלייתו בפרשה ארוכה של משפטים, עם מסיגי גבול ערביים, שעלו על האדמה - לא הצליח לעמוד על רגליו. רק לאחר מאמצים מרובים, הוצאו לפועל המדידות, גידור המטע והמושב, בניית בריכת המים והכנת האינסטלציה המרכזית במושב. חלק מהחברים החל בבניית בתים בסיוע חברת "בתי כפר" וחלקם עדיין התגורר בצריפים. הנקודה סבלה ממיעוט החברים, וכרעה תחת נטל המסים והשמירה. יודעי דבר טענו, שללא הרחבת היישוב לא יהיה למקום תקומה, והאיצו ב"פועל המזרחי" לדאוג לכך, שהקק"ל תרכוש קרקע נוספת ליישוב, מה גם שבקונגרס האחרון הוקצב סכום להתיישבות של 30 משפחות נוספות.<br>בתקופת המאורעות רבו הפגיעות במקום המבודד והמרוחק יחסית, ואחת הדרכים השכיחות ביותר הייתה חבלה במטעים. בסיוון תרצ"ו התפרסמה בעיתונות קריאה של הכפר לעזרה, מלווה בתביעה מהמוסדות המיישבים להגדיל את היישוב ל-60 משפחות, ולזרז את פעולת ההתיישבות. המצב הביטחוני הורע עד כדי כך, שליישוב הוכנסה תגבורת מהצבא ומהמשטרה הבריטים לשם הגנה. במהלך המאורעות נטשו חלק מהמתיישבים את המקום ונותר קומץ בן 13 משפחות.<br>במלחמת העצמאות פונה ויושב מחדש ב - 1951. הדפסה |
תגובה
