הקמת כפר יעבץ

הסתדרות "הפועל המזרחי" חרתה על דגלה מראשית ימיה את ההתיישבות החקלאית במוקד פעולתה. במסגרת המאבק העיקש שניהלה עם המוסדות המיישבים על זכות חבריה להתיישב, הוקם ב-1932 בגוש תל מונד המושב כפר יעבץ.<br>בשנת תרפ"ט החל צבי שכטרמן, שעלה לארץ ב-1924 והיה מפעילי הסתדרות "המזרחי" בארץ, ברכישת קרקעות צפונית מזרחית לגוש תל מונד. קרקעות אלו נועדו לנטיעת פרדסים למען 40 משפחות בעלות אמצעים, החברות בהסתדרות "המזרחי" בארה"ב, מתוך כוונה, שיתיישבו במקום לכשיניבו הפרדסים. שכטרמן פנה להסתדרות הפועל המזרחי על מנת שתשלח אליו לאזור תל מונד קבוצה של פועלים דתיים, לעבוד בפרדסים, ובהמשך תקים יישוב בסמוך ליישוב, אותו הוא מתעתד להקים ליהודי אמריקה. בפנייתו הדגיש כי עומדת לעיניו המטרה ליצור בסביבה זו חיים דתיים. היוזמה אמנם הפתיעה את התנועה, התקבלה בשמחה ורצון.<br>בחורף תרצ"ב נשלחה על ידי התנועה קבוצת עבודה בת 15 פועלים, מקרב בוגרי ההכשרות של "החלוץ המזרחי" בפולין, ועל פי רצונו של שכטרמן נקרא המקום בשם "גבעת חיים" על שם מורו ורבו (חיים טשרנוביץ' - "רב צעיר"). הנחת אבן הפינה לגבעת חיים הייתה בה' באייר תרצ"ב ומסך כל 1500 הדונם, אשר רכש שכטרמן, ניטעו 900 דונם למען יהודים מאמריקה, מפולין ומאוסטריה.<br>משהחליטה קבוצת הפועלים כי ברצונה להתבסס במקום ולהקים נקודת ישוב משלה, נאותה הקק"ל להקצות לה 120 דונם שהיו ברשותה באותה עת לשם הקמת משקי עזר ל-23 המשפחות. ריחוקה של הקבוצה מכל יישוב יהודי, וקרבתה לכפרים הערביים טיבה וקלנסוואה, הביאו את חבריה לכלל מסקנה, כי קיים הכרח להרחיב את היישוב ולקלוט עוד משפחות. באסיפת חברים, בהשתתפות נציגי הוועד הפועל של הפועל המזרחי, באב תרצ"ג הוחלט על ייסוד מושב עובדים.<br>"הפועל המזרחי" הציע לקרוא ליישוב, האמור לקום בסמוך ל"גבעת חיים", בשם גבעת הרי"ם (על שם הרב יחיאל מיכל פינס), אולם ועדת השמות של הקק"ל התנגדה בטענה, כי אין שם זה מורה בהכרח על שמו של הרב פינס. לאחר שהוסכם, כי המושב במבואות ואדי ערה ישא את שמו - כפר פינס. התקבלה ההחלטה בוועדת השמות לקרוא למושב בשרון בשם כפר יעבץ, על שם הרב זאב יעבץ, שבשנת תרצ"ד מלאו עשור לפטירתו.<br>הרעיון הבסיסי של הפועל המזרחי היה זהה למפעלי ההתיישבות היזומים באותן שנים על ידי המרכז החקלאי. הקמת נקודת יישוב של פועלים דתיים בסמוך להתיישבות, שתכנן שכטרמן לבני המעמד הבינוני מקרב היהדות הדתית - לאומית בגולה. הבעיה הייתה טמונה בכך, ש... "האתגר הגדול להקים נקודת התיישבות דתית עם הבטחה לעבודה קבועה, דחה לצדדים-שיקולים, שבתנאים רגילים ראוי היה לקחתם בחשבון ובראש כולם בעיית הביטחון". התכנית הייתה להעסיק את מתיישבי כפר יעבץ בפרדסי "גבעת חיים" ולאפשר למתיישבים, בזמנים של חוסר עבודה להתפרנס ממשקים (כלומר להתבסס על משקי עזר), ולשם כך הקצו לכל יחידה בשלב הראשון כשישה דונם.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה