נפתלי דין (דינוביצר) נולד בבוטושן, רומניה בשנת 1916, סיים את לימודיו בתיכון ועלה ארצה ב-1935, במסגרת משחקי המכביה. הוא התגורר בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות ולימים עבר לרחובות ועבד בפרדסים. לתל מונד הגיע ב-1937, התגורר במחנה הפועלים, עבד בפרדס ונכנס לקואופרטיב נגרי האריזה כמנהל עבודה. בשנת 1939 נישאו פנינה ונפתלי ועברו להתגורר בכפר זיו. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עבד בבניית המחנה הצבאי בפרדסיה, במחנה האספקה הבריטי ובשמירה בלילות. משנת 1946 שימש מרכז עבודה בלשכת העבודה והיה חבר מזכירות מועצת הפועלים וחבר ועד כפר זיו. ב-1947 התמנה למזכיר לשכת העבודה, לחבר בהנהלת הצרכניה, יו"ר ההנהלה של קופת מלוה וחסכון והועד המפקח של קופת חולים.
במלחמת העצמאות שימש מפקד האזור של כפר זיו. עם הקמת המעברות לעולים הורגש צורך בהרחבת השרותים המוניציפליים והקמת תשתית באזור. מזכירות מועצת הפועלים הטילה על נפתלי את הקמתה של מועצה מקומית, שמונתה ב-1954 בראשותו. בבחירות של 1955 זכתה מפא"י ב-7 מתוך 9 המקומות במועצה, ונפתלי נבחר מחדש לתפקיד ראש המועצה ולנציג האזור במרכז המפלגה. ב-1961 קיבל נפתלי את תואר האזרח המצטיין מידי הנשיא יצחק בן צבי. הוא שימש ראש מועצה עד שנת 1970 ועיקרי השיגיו היו קביעת גבולות המושבה, העברת הרכוש ממועצה אזורית הדר השרון למועצת תל מונד, הכנסת חשמל לבית התושבים, הקמת באר המים הראשונה, קליטת העליה הגדולה במעברת תל מונד והעברת העולים למגורי קבע. ב-1980 החליטה המועצה המקומית פה אחד להעניק לנפתלי אזרחות כבוד של המושבה.