סיפורה של הספרייה, על שם לישבסקי, הוא במידה רבה סיפור היישוב.<br><br>ההתארגנות הראשונה הייתה ברעיון של שכונת עובדים, בקרבת העיר תל-אביב, שתתיישב על אדמת הלאום ותהיה מושתתת על חיי חברה משותפים.<br>בשנת 1926, מגישים גיטיה ודוב לישבסקי בקשה לקבלם לארגון, יחד עם הורי דב-חיה ופנחס ואחותו, יהודית. במשך השנים, נוספו בני משפחה נוספים.<br>לאחר שאפסו הסיכויים לקנות אדמה ליד תל-אביב, שייח' מוניס, נרשם הארגון להתיישבות. שם הארגון: ארגון חקלאי תל-אביב, להתיישבות באיזור המטעים.<br>לישבסקי, נבחר למזכיר,הוא ניהל את הארגון ביד רמה, היו לו קשרים עם המוסדות- המרכז החקלאי והכשרת היישוב.<br>הקופה הציונית הייתה ריקה. לישבסקי הבין שצריך ליצור עובדות. הוא הטיל על חברו הטוב, עוד מחו"ל, להקים משתלה. המנבטה הוכנה בהרצליה, עבור חברי הארגון. כל חבר, התקבל לארגון רק אחרי ששילם 20 לירות עבור קניית הקרקע.<br>בשנת 1930, קיבל הארגון גוש קרקע גדול, ליד מפעל הפרדסנות של הלורד מלצ'ט , אלפרד מונד, יחד עם ארגון יזרעאל ויחד עם ארגון חירות יהודה.<br>לישבסקי, היה בא כוח של ארגון חקלאי תל-אביב ויצר קשר עם שני הארגונים לתיאום עמדות. כך נוצר גוש תל-מונד.<br>קבוצת מתיישבים קטנה, הכשירה את המקום ונטעה פרדסים, הייתר, המשיכו לעבוד ולממן את הנקודה.<br>לישבסקי דאג לוויסות הכספים ולקשר עם המוסדות.דב, שהיה מיוזמי הארגון וקניית הקרקע, בביקורו על האדמה, נשא נאום ואמר: שהוא חלם מאז היותו ילד להתיישב על הקרקע בארץ ישראל.<br>הוא סייע בהקמת גן הילדים, המרפאה, הצרכניה והספריה, שלימים נקראה על שמו.<br>בשנות ה-40, עברה המשפחה: דב, גיטיה ושלוש הבנות, לחיות בעין ורד.<br>בשנת 1942, דב נפטר באופן פתאומי, בגיל 38.<br>המשפחה נשארה במושב שנים אחדות, וגיטיה, עבדה כמורה למלאכה בבית הספר המשותף ואחר-כך בתל-אביב.<br>גיטיה, האריכה ימים. על קברם המשותף, נרשם ציטוט של אבן-עזרא:<br>"האיש והאישה הם האדם".<br>הספריה, שנדדה ממקום למקום, נקראה על שם דב לישבסקי, עוצבה מחדש על ידי , דליה נחמן, בתאריך- 7.9.2011 ומנהלת אותה במסירות רבה, הספרנית, רחל צחורי.
הדפסה | תגובה