ריקוד התפוזים- מרים גת

ריקוד התפוזים: 1980-2016<br>בשנת 1980 טיילתי בשדות המוריקים שעטפו את המושב.<br>הפרדסים השתרעו ומלאו את האדמה החומה, התחולל מאבק בין הכתום לירוק מהו הצבע השליט?<br>שפע התפוזים עטף את והשטח נצנץ בכתום. יש להנציח פרי זה לחשתי.<br>והדמיון החל להתפרע, הריקוד הבשיל במהרה ובו התפוז מעלה על הנס.<br>לימדתיו בבית הספר המשותף והבנות המחוללת נושאות את התפוזים בידיהן כמתת אלוהית.<br>ומאז מדי שנה דור הולך ודור בא הריקוד צובר תאוצה וחיות, התפוז חוגג.<br><br>חלפו שלושים וחמש שנה, הגיעה שנת 2016 ושוב הנוף החקלאי קורא לי. יצאתי לחפשו ולהתבשם בו.<br>חיפשתי את הכתום, הכתום הזה שהלך ונעלם עם השנים.<br>הפרדסים נעקרו, העצים מוטלים על הרגבים ושורשיהם זועקים לשמיים. הגעתי להחלטה בלתי נמנעת לקטוע את המסורת, לרוקן את ידי הבנות הרוקדות.<br><br>תהא זו שנה ראשונה שנת 2016, בה התפוז אינו נוכח בריקוד התפוזים. הפרי שיצר כאן חיים בשנת 1930 ויישב את החלוצים בשממה הלך ונעלם. <br>ורק הצעיף הכתום מעיד על ימים שחלפו ונשאר לזיכרון.<br><br>מרים גת הדפסה | תגובה

חזרה