בקיץ 2010 (תש"ע) "בחופש הגדול" בבית הספר, קיבלתי טלפון מיהודית לויסון, תושבת עין-ורד, כי בביתה נמצאים תיירים מארצות הברית שזה עתה ביקרו בבית הקברות האזורי בתל מונד ומצאו את אשר חיפשו - הקבר של ברונקה ואלימלך כהן. הם מבקשים לשמוע על הזוג כהן מפי אלה המכירים אותם. ברונקה היתה הגננת של שלושת הדורות הראשונים בעין-ורד ואלימלך היה מורה בביה"ס האזורי וכולנו היינו תלמידיו. שמחתי לפתוח את ביתי בפני האורחים.<br>באו לביתי דב ואשתו הדוברת עברית טובה. דב הציג את עצמו כתלמידו של אלימלך בביה"ס העברי באיטליה בעיר ברי. משפחתו של דב הגיעה מאירופה בדרך לא דרך כנראה בדרך לישראל.<br>אלימלך וברונקה התגייסו לצבא הבריטי על אף גילם. ברונקה התגייסה ל-ATS, אלימלך למערך ההסברה. כאשר שוחררה רומא פגש אלימלך ברחובותיה, הרבה ילדים - נערים ונערות יהודיים, חלקם עם משפחות וחלקם יתומים או שנותקו ממשפחותיהם במהלך הבריחה.<br>אלימלך כתב למוסדות בירושלים ובפקודתם ערק מהצבא הבריטי ופתח בית ספר יהודי ברומא. הוא גייס מורים, תרומות, בגדים ואוכל ופיתח "תוכנית לימודים" במתכונת תוכניות הלימודים בארץ.<br>ככל שהחזית התקדמה צפונה, נפתחו בתי ספר לילדים יהודים בכל המקומות שהתרכזו בהם פליטים יהודים.<br>בכל המרכזים התנדבו חיילים יהודים בעלי יכולת להיות למורים מדריכים ומטפלים.<br>הוא הדפיס מקראות א' ו-ב' וכמובן שהכל התנהל בעברית, כולל חגים, שירים ומפת הארץ.<br>העריקה של אלימלך מהצבא הבריטי הוסדרה ע"י המוסדות בארץ ואח"כ גם ברונקה הצטרפה אליו. היו עוד מורים וגננות שהתנדבו לצאת לאירופה לעבוד עם הילדים.<br>ברונקה, אלימלך ואחותו חוה, ניספו בתאונת דרכים בתאריך 25.3.54 בדרך ל"נבי יושע" לאזכרה של אחינו. כעבור ארבע שנים הוציאה המשפחה בארץ ספר לזכרם. דב השאיר לי את כתובתו ואני, רחל כהן, מתנדבת ב"מוזיאון ההסטורי לתולדות ישובי גוש תל מונד", צילמתי את מקראה ב' ומספר דפים מהספר שהמשפחה הוציאה ושלחתי לארה"ב.<br>התמונות להלן, צולמו בביה"ס בברי, נשמרו אצל דב ונשלחו אלי.<br><br>רחל כהן הדפסה |
תגובה