ימי בראשית

לא ביום אחד נוסד כפר הס. נהפוך הוא. הכפר נוצר בתהליך ארוך ומפרך, שרבו בו המורדות ומעטות היו העליות. תהליך שראשיתו בייסוד ארגון יזרעאל בשנת 1924 וסיומו בהקמת בתי החברים ונטיעת הפרדסים הראשונים בשנת 1933.<br>במהלך עשר שנים אלו ידעה הארץ שגשוג כלכלי גדול (העלייה הרביעית וה"פרוספריטי" שהביאה עמה: 1924-1927) ומשבר כלכלי נורא שלווה בירידה המונית מן הארץ ואובדן אמונה בסיכויי הציונות (משבר העלייה הרביעית: 1927-1930). מייסדי המושב נמנו על החלוצים שלא נפלה רוחם, התמידו למרות כל הקשיים והצליחו להגשים את חזונם - הקמת כפר עברי על אדמת ארץ ישראל.<br><br>1919 - 1924 - שנות העלייה לארץ של רוב המייסדות והמייסדים (תקופת העלייה השלישית וראשית העלייה הרביעית).<br>רוב מייסדי כפר הס הגיעו משטחי האימפריה הרוסית הצארית לשעבר - ליטא; רוסיה הלבנה [ביילורוס]; ווהלין [אוקראינה]; רוסיה; בסרביה [אוקראינה, מולדובה] ופולין ומשטחי האימפריה ההבסבורגית (אוסטרו-הונגריה) לשעבר - גליציה [אוקראינה, פולין] וכן מבולגריה.<br>הם נולדו בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ובגרו בתקופה הקשה והאכזרית של מלחמת העולם הראשונה ושל מלחמות האזרחים והפרעות ביהודים שבאו בעקבותיה. הם היו ברובם בנות ובנים למשפחות מסורתיות מכפרים ועיירות בתחום המושב היהודי של מזרח אירופה, שפת אימם הייתה האידיש ושפת לימודיהם עברית.<br>המייסדים עלו לארץ בעקבות הצהרת בלפור, כפועלים חלוצים בעלי הכרה ציונית עמוקה, במטרה לבנות את הבית הלאומי בארץ-ישראל כחברה יהודית, חילונית, מודרנית, לאומית וסוציאליסטית.<br><br>קיץ 1924 - הקמת "ארגון יזרעאל" - להקמת מושב עובדים בעמק יזרעאל. ראשית הרעיון בקבוצת פועלים בפתח תקווה, אליה חברה קבוצת פועלים מחדרה וזיכרון יעקב שהתארגנה במקביל. חברי הארגון השתייכו למפלגת הפועלים הגדולה של התקופה - אחדות העבודה [לעתיד מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה].<br>על ההתחלה בפתח תקווה סיפר מרדכי תאני: "באחד הערבים בקיץ של 1924, אחרי יום עבודה קשה אצל האיכר ז.פ בפתח תקווה, ישבתי עם חברי [ניסן] ב[ורד], שהיה שכני לחדר בפתח תקווה, ושוחחנו על עתידנו: 'כלום באנו ארצה להיות עבדים אצל האיכרים?... במה אנו גרועים מהחברים של הפועל הצעיר שהקימו את נהלל?'. שכני התחיל תוך כדי השיחה להתלהב והכריז: 'אנחנו, אנשי אחדות העבודה, חייבים להוכיח למרכז החקלאי כי כוחנו איתנו ומה שעשו הם נעשה אנחנו... לא עברו ימים ומספרנו הגיע ל-15. פנינו למרכז החקלאי...'". (מרדכי תאני, בתוך ספר כפר הס, יעקב בן ציוני [עורך], עמ' 21).<br>על ההתחלה בחדרה סיפר יעקב בן ציוני: "באותו זמן בערך התארגנה גם בחדרה קבוצה עליה נמנו תשעה חברים... הרוח החיה והיוזם של הקבוצה החדרתית היה חיים סגל ואילו מרכז הקבוצה מפתח תקווה היה יצחק מיטרני. שתי הקבוצות הנ"ל נתארגנו מבלי שהאחת ידעה על קיומה של השנייה". (יעקב בן ציוני, בתוך ספר כפר הס, יעקב בן ציוני [עורך], עמ' 14).<br><br>1925 - 1929 - שנות הכשרה חקלאית בכפר יחזקאל ובמחניים. נדודים בארץ, עבודה כפועלים שכירים וציפייה לרכישת אדמות "זרעין" [לימים קיבוץ יזרעאל] שלא התגשמה. בהמשך ובמקביל - המשך ההתארגנות בהנהגתו של אהרון בן יוסף ובעזרת המוסדות המיישבים של ההסתדרות הציונית והסתדרות העובדים והמתנה להתיישבות הקבע.<br>על תקופה זו סיפר ניסן בורד: "לכאורה עברנו למחניים להכשרה, אבל לא טיפלו בנו כראוי. המשק במחניים התפרק וכל אחד מאיתנו קיבל משק, אבל המשקים שקיבלנו כמעט לא נתנו שום הכנסה. מזון לפרות לא היה. הוצאנו אותן למרעה. זרענו קצת חיטה... אספקה למחניים היינו נאלצים להביא מן הסביבה. מים הבאנו בחביות מראש פינה ולחם מצמח." (ניסן בורד, בתוך ספר כפר הס, יעקב בן ציוני [עורך], עמ' 22).<br><br>18.6.1929 - קבוצת פועלים ראשונה מחברי "ארגון יזרעאל", מייסדי כפר הס לעתיד, מגיעה מחיפה לעבודה באדמות תל מונד. המטרה: להגיע להתיישבות קבע ליד תל מונד במסגרת "התיישבות האלף" [אלף משפחות].<br><br>25.10.29 - נרכש השטח הראשון עבור התיישבות ארגון יזרעאל ליד תל מונד: "נתקבל ע"ש קרן קיימת לישראל הקוש[א]ן הראשון על הקרקע שלנו על 500 דונם". (שיחת חברי הארגון [יזרעאל] בהשתתפות הח' [אהרון] בן יוסף, 192925.10., מרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד).<br>אביב 1930 - צריפים ראשונים מוקמים על אדמת כפר הס; מוקמת משתלת עצי הדר.<br>"... נכסים: המשתלה, ח[לקת] הקרקע, צריפים ושונות...". (מאזן ארגון יזרעאל ליום 30.11.1930, עמ' 6, מרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד).<br><br>1930 - מוגרלים 80 המגרשים.<br><br>נובמבר-דצמבר 1930 [משוער] - תחילת חריש אדמת כפר הס במחרשות הפולרים של חברת מטעי ארץ ישראל. "...הוחלט לגשת בכל המרץ להכנת השטח הנמצא בידינו ע"י חרישה עמוקה ויישור." (ישיבת המועצה המורחבת של ארגון יזרעאל, 31.10-1.11.1930, תל מונד, מרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד). <br><br>18.12.1930 - כינוס ראשון של החברים המייסדים על אדמת המושב. "לארגון יזרעאל לכינוס הראשון על אדמתו שאו ברכה! אחיותינו היו לאלפי רבבה. (מכתב ארגון חקלאי להתיישבות באזור המטעים - 'תל-אביב' [מייסדי עין ורד לעתיד], [חתום] דב לישבסקי, לארגון יזרעאל, 18.12.1930, מרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד).<br>5.1.1931 - סיום החריש הראשון על אדמת כפר הס. "8 לינואר 1931... חשבון חרישה עמוקה... לפי החוזה הייתם צריכים להמציא לנו את התשלום האחרון שבוע ימים מגמר העבודה. לפי זה נבקשכם להמציא לנו את המזומן ואת השטרות לא יאוחר מ-12 בינואר 1931". (מכתב [חתימה לא ברורה] חב' מטעי ארץ ישראל, תל מונד, לארגון יזרעאל, 8.1.1931, מרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד).<br><br>1931 - הקמת השכונה הארעית במערב כפר הס [כיום רחוב נצחיה גלר- שושי ואבנר גורן]. צריפים ולצידם משקי עזר זעירים.<br><br>1932 - קידוח הבאר הראשונה; הקמת גדר סביב המושב ובעקבותיה התנגשות ראשונה עם השכנים הערבים.<br><br>1933 - כניסת המתיישבים ל-26 בתי הקבע הראשונים, שניבנו במרוכז בעזרת תקציבי "התיישבות האלף" של ההסתדרות הציונית ובעזרת הסתדרות העובדים; נטיעת חלקות פרדס עבור מתיישבים אלו.<br><br>1933 ואילך - התיישבות 54 המשפחות הנותרות. המשפחות בונות את בתיהן בהדרגה ובכוחות עצמן, עם עזרה מוגבלת של ההסתדרות הציונית והסתדרות העובדים. על 54 המשפחות סיפר יעקב בקנשטיין: "לא עלייה להתיישבות כדוגמת העליות על הקרקע שידענו הייתה עליה זאת. לא היה בעליה זו שום תכנית התיישבותית... זו הייתה מעין גיחה של חברים, אשר עשו מאמצים להשיג הלוואה פרטית לרכישת עצים לשם הקמת צריף מגורים, בעוד הם עובדים כפועלים בחברת מטעי ארץ ישראל..." (יעקב בקנשטיין, בתוך ספר כפר הס, יעקב בן ציוני [עורך], עמ' 43).<br><br>1933 - לפי הצעת אברהם הרצפלד (יושב ראש המרכז החקלאי של הסתדרות העובדים. אבי ההתיישבות) קיבל הישוב את השם כפר הס, על שם משה הס, הוגה רעיון השילוב בין ציונות וסוציאליזם; הקמת המרפאה; נטיעת חלקות הפרדסים הראשונות.<br><br>1935 - הקמת בית הכנסת; קבלת 23 הפרות ההולנדיות והקמת המחלבה הראשונה; הקמת בית הספר האזורי בתל מונד.<br><br>1936 - פצוע ראשון ביריות שהגיעו מכיוון טירה.<br><br>1938 - סלילת הכביש לתל מונד; חיבור המושב לרשת החשמל (חיבור הבתים לחשמל יושלם רק בשנת 1946).<br><br>מקורות:<br>מסמכים ממרכז התיעוד לישובי גוש תל מונד. איתר ואסף אילן צוקרמן, יעקב בן ציוני [עורך], ספר כפר הס<br>כתיבה:<br>אילן צוקרמן<br>עפר בורד<br>התאריכים:<br>התאריכים משוערים אלא אם כן המקור הארכיוני צוין במפורש. <br>תאריך קובע לייסוד המושב?<br>לאור הנתונים המובאים לעיל ישנן מספר אפשרויות שכולן ראויות ויש לבחור ביניהן.<br>המלצתי - 1930 או 1931<br>25.10.29 - הקרן הקיימת משלימה את רכישת השטח הראשון (500 דונם) עבור התיישבות ארגון יזרעאל ליד תל מונד.<br>אביב 1930 - צריפים ראשונים מוקמים על אדמת כפר הס; מוקמת משתלת עצי הדר. נובמבר-דצמבר 1930 [משוער] - תחילת חריש אדמת כפר הס.<br>18.12.1930 - כינוס ראשון של החברים המייסדים על אדמת המושב.<br>5.1.1931 - סיום החריש הראשון של אדמת כפר הס.<br>1931 - הקמת השכונה הארעית במערב כפר הס [כיום רחוב נצחיה גלר- שושי ואבנר גורן].<br>1932 - קידוח הבאר הראשונה; הקמת גדר סביב המושב.<br>1933 - כניסת המתיישבים ל-26 בתי הקבע הראשונים. נטיעת חלקות פרדס עבור מתיישבים אלו. במהלך שנה זו - התיישבות 54 המשפחות הנותרות.<br><br>הכין: עפר בורד 10.2.2010 הדפסה | תגובה

חזרה