בית הספר המקומי התקיים מהשנים 1959 עד 1976, ומר יונה ברקמן היה מנהלו הראשון בשנים 1965-1959.<br>יונה ברקמן הגיע לתל-מונד בשנת 1950 ונתקבל כמורה למתמטיקה לכיתות היסוד הגבוהות ולהמשכן "ט" ו"יוד". אז היה בית הספר, משותף לכל יישובי תל-מונד, ודוד גלבוע ז"ל היה המנהל. יונה תרם הרבה להעלאת רמת מקצוע המתמטיקה בכיתות ההמשך וכמו-כן ארגן חוג לדראמה, וההצגות לסיום שנת הלימודים היו ברמה גבוהה.<br>שנת 1955 הייתה השנה האחרונה לקיומן של כיתות ההמשך, וכעבור ארבע שנים בא הפילוג ובמקום בית-ספר משותף התקיימו באותו השטח שני בתי-ספר נפרדים, כשגדר חוצצת ביניהם.<br>הגב' רות גרסטן נתמנתה למנהלת בית-הספר האזורי, ומר יונה ברקמן נתמנה למנהל בית-הספר המקומי.<br>ה"אימפריה", שמר יונה ברקמן קיבל, הייתה עתירת בעיות. בית-הספר מנה כחמש-מאות תלמידים.<br>האוכלוסייה הייתה ברובה מורכבת מעולים חדשים, בני עדות שונות, על כל המשתמע מכך. המצב הכלכלי אז בארץ בכלל ובתל-מונד בפרט היה די קשה: ענייני עבודה ודיור.<br>יונה נתקל בהרבה בעיות קשות, ובין היתר הייתה גם בעיית איוש הכיתות במורים טובים. היו אומנם גם מורים מקומיים, אבל מספרם לא ענה על דרישות בית-הספר, וקשה היה להשיג מורים טובים בגלל קשיי תחבורה. על כל דבר היה צריך להיאבק. במאמצים רבים הצליח יונה, בעזרת מר נפתלי דין, להגיע עם הנהלת אגד, להתאמה, פחות או יותר, של זמני הנסיעות של האוטובוס המגיע לתל-מונד והיוצא ממנה לנוחות המורים. הייתה גם בעיה של איחורי מורים (בגלל התחבורה) ומחלות ומילוי מקומם היה מעסיק הן את המנהל והן את סגנו.<br>מצד ההורים לא הורגשה מודעות מספקת לצרכי בית-הספר, ולא תמיד ידעו לעמוד לימין המנהל ולתמוך בו בדרישותיו לטובת המוסד. יונה היה עושה כמיטב יכולתו להתגבר על כל הקשיים. מבחינה חינוכית נעשתה עבודה כבירה.<br>יונה, שריד משארית הפליטה, ידע היטב, שיש להשריש בלבות צעירינו, את האהבה למולדת ולמסורת שלנו. יונה היה מסור בלב ובנפש למוסד, וכשגר על יד בית-הספר, לא פעם נדמה היה, שלמעשה מקום מגוריו הוא בית-הספר.<br>את החופשות הקצרות ואת החופשה הגדולה היה מנצל לסידורים במוסדות ולהכנת בית-הספר לשנת הלימודים החדשה.<br>יונה ברקמן הוא ברוך כשרונות. ברוסיה היה מהנדס במפעלי פלדה, בצעירותו היה בחור ישיבה, וכשפרש בשנת 1965 התמסר לכתיבה. הוא כתב הרבה שירים נפלאים באידיש, שרוכזו בספרים אחדים ויצאו לאור. הוא תרגם הרבה מעברית לאידיש ולהפך ורכש לו מוניטין כמומחה לתרגומים ולשירה לירית באידיש והביקורת החיובית הן מצד סופרים והן מצד חוקרים מעידה על כך, שיונה תפס מקום חשוב בתולדות הספרות האידית בארץ ובעולם.<br><br>אליעזר אסתרין
הדפסה | תגובה