"הוא ורעייתו, ברונקה ז"ל, אם כי היו אנשי עין-ורד, השפיעו כמחנכים על גוש תל-מונד כולו, כולל כפר הס. ברונקה, כגננת ותיקה, הדריכה בעקיפין את כל הגננות בגוש, ואלימלך כמורה בבית הספר המשותף בגוש תל מונד היה גם מחנכם של עשרות ילדים בכפר הס.<br>עם מותם הטראגי, בתאונת דרכים בי"א בניסן תשכ"ד, אבדו שני מחנכים, בעלי שיעור קומה ממעצבי מערכת החינוך בגוש.<br>אלימלך כרת בית נאמנה עם תל מונד, ברית שמעולם לא הפר אותה. שהרי למן היום שהתיישב בעין-ורד, היה לו גוש תל מונד לחוף מבטחים. היו לו הצעות קוסמות אך מעולם לא עלה על דעתו לעזוב את עין ורד ואת בית הספר בגוש.<br>התגייסותו לבריגדה, עבודתו ב"בית הנערה", שליחותו לאיטליה, היו בשבילו תחנות ביניים בדרכו חזרה לבית ספרו בתל מונד, ממנו שאב כוח והשראה לזינוק לשליחויות חדשות.<br>בשנים הראשונות היה קיים שיתוף פעולה מלא בין הגן לבין בית הספר. ברונקה ראתה את עצמה, ובצדק, שותפת נכבדה גם במפעל החינוכי הגדול - בית הספר. הישיבות הפדגוגיות היו משותפות. מספר הגננות והמורים היה מועט, ויחד היו יושבים ומכינים נושא לימודי, שרים את השיר שילמדו את הילדים גם בגן, גם בבית הספר. החגיגות היו משותפות אף הן גם אחר כך, כשהמסגרת התרחבה.<br>בבית הספר בתל מונד עבד אלימלך תחילה כמורה למלאכה והתעמלות, ואחר כך - כמורה כולל. אך מעולם לא ראה את עצמו כמורה בלבד אלא כמחנך.<br>בהיותו מחוץ לגוש, עמד בקשר הדוק עם בית ספרו. בהיותו בבריגדה החליף מכתבים עם חניכיו, ולמכתביו היתה השפעה חינוכית על תלמידיו. לא אחת, למשמע קריאת מכתביו בכיתה התקבל הרושם, שהמחנך, אומנם נמצא בגופו אי-שם במרחקים ואילו ברוחו שרוי הוא בבית הספר ומקרין השראה על חבריו המורים ותלמידיו.<br>חלוקת בית הספר הגושי לשני בתי ספר נפרדים (אזורי - לילדי המושבים, ומקומי - לילדי התושבים המתגוררים בשטח שיפוטה של המועצה המקומית תל מונד) - זיעזעה אותו. הוא ראה במעשה זה פגיעה בקליטת הילד העולה. הוא נאבק נגד החלוקה ולא השלים איתה ועבר לעבוד לבית הספר המקומי, ביודעו כי עזרתו ונסיונו דרושים יותר לילדי העולים החדשים.<br>חניכיו רחשו לו אמון ואהבה. היו מבקרים בביתו, נהנים מפירות גינתו, שהיה מטפל בה באהבה רבה יחד עם רעייתו, הזינו את עיניהם באקוואריון הקטן שעשה במו ידיו בגינתו, והקשיבו לסיפוריו המרתקים על מלחמת העולם השניה, על איטליה ועל הילדים היהודים שם. את סיפוריו היה מלווה בתמונות ומזכרות שונות, שהביא עמו ממסעיו על פני אירופה שלאחר המלחמה. הוא גם דאג לילדים בני הורים מעוטי יכולת והביא להם בגדים ונעליים שאספם אצל ידידיו הרבים.<br>אלימלך וברונקה - דמויות מחנכות בגוש תל מונד. תלמידיהם וידידיהם הרבים יזכרום תמיד באהבה ובהערצה.<br><br>אליעזר אסתרין
הדפסה | תגובה