הלול |
בגוש תל-מונד התפתח הלול במהירות. שיטת הגידול נועדה להגדיל את הענף במעט אמצעים. התרנגולות לנו בלילה בצפיפות רבה על גבי שלבי לילה בעיקר כהגנה מפני טורפים כמו תנים ושועלים. במשך היום היו התרנגולות מסתובבות בחצר מגודרת ומידי יום ניקו את הלשלשת מהלילה הקודם.<br>הידע בתזונה עדיין לא היה מושלם, העופות קיבלו תערובת שלא הכילה את כל המרכיבים הדרושים, הוסיפו מרכיבי מזון, בבוקר - ירק קצוץ במקצצה מיוחדת. היו בלול כלים שהכילו דפים מרוסקים, בצהרים - תערובת רטובה בתוספת שמן דגים ובערב - גרעיני דורה. את הביצים הטילו התרנגולות בתאי הטלה שהיו בדר"כ עשויים מפחי נפט ישנים המרופדים בקש. היו חייבים לאסוף את הביצים מספר פעמים ביום למנוע שבר ולכלוך.<br>עם התפתחות מדע גידול עופות, עברו לגדל בסוללות בהן נמצאים העופות כל חייהם הבוגרים, וצריך לספק להם את כל דרישות המזון ותוספי המזון בצורה יסודית ומדוייקת. הלול הפך לבית חרושת לייצור ביצים, התרנגולת הטילה כמעט מדי יום ביצה - האבסה המדוייקת משתמשת בתוכנת מחשב להרכבת המזון. התפתחו ענפי לול שונים, גידול הודיים - לפיטום ורבייה, לול לפתימים ולהספקת פרגיות למגדלים.<br>במשך השנים הפכו המשקים למתמחים בענף שהתמחו בו, מספר המגדלים קטן, אבל כל אחד מייצר כמות גדולה בהרבה בתחומו. הביצה היא מקור החלבון הזמין והזול ביותר ולכן אכלו הרבה ביצים.<br><br>עמוס סוכובולסקי הדפסה | תגובה |