המים בכפר הס

מיום היווסדו של הכפר לא ירדה בעיית המחסור במים מסדר יומו. ניתן לומר, כי זו הציקה לו לא פחות מאשר בעיית המחסור בקרקע. זוהי בעיה כרונית. את טעמם של "מים במשורה" הרגישו כבר חברי ארגון "יזרעאל" עוד לפני העלייה על הקרקע בהיותם במחנה תל-מונד.<br>הקילוח הראשון של מים חיים בכפר מקורו מהבאר הראשונה של פחטר במטעי א"י, זו הבאר שעל הבעלות עליה היו כנראה דיונים רבים, שכן מצאנו בחוזר של מזכירות ארגון "יזרעאל" מיום 14.9.1932 את הדברים האלה המוסבים לבאר זו: "המו"מ בדבר הבעלות על הבאר טרם נגמר. יש לחשוב שהבאר תישאר בידי קואופרטיב הצרכנים. שאלת האדמיניסטרציה של הבאר תיפתר כנראה עם בואו של החבר יוליוס סימון בעוד חודשיים".<br>מימיה של באר זו לא היה בהם כדי לספק אפילו את הצרכים המינימליים של המושב בראשיתו. שני קידוחים בוצעו עם העלייה על הקרקע וכתוצאה מהם קמו והיו שתי בארות מים. הראשונה בשנת 1932 על יד המגרש השייך לפרמולניק, והשנייה - בשנת 1943 על יד פרדסו של דוקסין.<br>בין קידוח לקידוח נתמנה ע"י המזכירות עובד מיוחד, שהיה מביא על עגלה רתומה לסוס מי-שתייה לאדם ולבהמה, אך אלו לא הספיקו כמובן למקלחות לחברים, ולעתים קרובות היו החברים שחשקה נפשם במקלחת של צוננים נאלצים לכתת רגליהם למקלחת הציבורית במחנה תל-מונד, ששירתה גם את ראשוני העובדים בגוש.<br>משהוקם שיכון הותיקים בכניסה למושב סיפקה את מימיהם חברת המטעים. שעון מרכזי הורכב בסמוך לצינור המרכזי שהתחבר לאדמות המושב, אך כל פיגור בתשלום עבור המים האלה גרר אחריו עונש לאלתר - הפסקת המים.<br>החלקה הראשונה שהושקתה במי הבאר הראשונה הייתה משתלת ההדרים של ארגון "יזרעאל" בקצה המושב, בדרך למחנה תל-מונד. המנהל הטכני של משתלת המושב וממילא גם "שר המשקים" הראשון של כפרנו היה יוסף קנמון.<br>במשך השנים נקדחו ארבע בארות שטוחות, ושתיים מהן נסתמו. בשנת 1947 נעשה ניסיון נועז לגלות מקורות מים בשכבות עמוקות יותר שלא צפויה לגביהן סכנת מפולת. ניסיון זה הוכתר בהצלחה ובעומק של 396 מטר נתגלו מים רבים. קידוח זה היה בזמנו ניסיון ראשון במינו בארץ. מבאר זו שאבו 450 מטרים מעוקבים מים לשעה.<br>לזמן מה נפתרה בעיית המים, אולם התרחבות המושב והתכניות לפיתוח כל אדמות הכפר עוררו את בעיית מחסור במים בכל חריפותה. הוחל איפוא בקידוח באר עמוקה שנייה. שנה תמימה נמשכה העבודה, ולאחר תלאות מרובות וניסיונות שונים שעליהם מסופר בקובץ זה - האירה שוב ההצלחה את פניה ובעומק 380 מטר מתחת לשכבת אבן נתגלו מים רבים. עם ציוד מתאים אפשר היה להפיק מהבאר שנחפרה במקום עד 800 מטרים מעוקבים מים לשעה. שני הקידוחים העמוקים בוצעו על ידי חברת מקור המים בע"מ בהדרכתו ובפיקוחו של מהנדס המים אברהם כץ.<br>בעזרת הבאר החדשה שכונתה "הבנים" על שם הבנים שנפלו במלחמת השחרור, אפשר היה להשקות אדמות-שלחין נוספות ו-250 דונם מטעים, בעיקר עבור המתיישבים החדשים (הרחבה). חג המים שנערך בכפר ב-9 באוגוסט 1952 נתן ביטוי להרגשת הרווחה של כל חברי המושב עם הקלת מצוקת המים.<br> עתה אפשר היה לקוות לעיבוד אינטנסיבי של כל אדמות הכפר ולהגברת הייצור החקלאי. מעתה היה גם פתח תקווה להגשמת התכניות על הקמת 20 יחידות משקיות נוספות של בני המושב. אותו זמן היו מושקים רק 2000 דונם משטחו הכללי של הכפר (3800 דונם).<br>בשנת 1953 היו כבר בכפר ארבע בארות. שתים מהן נרכשו מחברת מים א' ושתיים נקדחו על ידי חברת "יבולים". התפוקה האפשרית לשעה של כל הבארות הייתה 1100 מ"מ לשעה, ואילו השאיבה בפועל לשעה לא עברה על 800 מ"מ מים.<br>אותה שנה היו 6 משאבות ו-6 מנועים עם 587 כוחות-סוס. פרט לזה היו גם שתי בריכות מים שקיבולן היה 1350 מטרים מעוקבים ותצרוכת המים השנתית בכפר הגיעה ל-2,250,000 מ"ק. עתה, לאחר שרוב שטחו של הכפר נטוע, ויתרו - נועד לגידול ירקות ובשנים האחרונות גם לגידול פרחים - אנו מגיעים בפועל לשאיבה של 2.5 מיליון קוב מים. גם הבעיה של הלחצים גבוהים נפתרה בזמן האחרון ע"י הוספת משאבות-עזר, כגון זו שנועדה לשטח גבול טירה וזו העתידה להיות מופעלת לשטח הדרום. הפעלת שתי הבריכות בקיבול של 3000 מ"מ מים לשעה פתרה את הבעיה של אגירת מים בשעות היום ללילות להשקאה שתקיף כשבעים אחוז משטח ההדרים. הקיבולת של הבריכות מאזנת גם את הלחצים הקיימים בשעות היום. ראוי לציין, כי בשנים האחרונות השלמנו גם הרכבת קודחים (ברמדים) לכל חלקות החברים, והם תורמים לחיסכון ניכר בצריכת מים. חידוש צנרת המים המיושנת מתבצע לפי תכנון תלת-שנתי בהתחשב עם "גיל" הצינורות ושנת הנחתם. הצינורות החדשים הם מאסבסט ורובם צינורות פ.ב.ס. ופוליטילן.<br>מתוך: בן ציוני יעקב,1977, ספר כפר הס, הוצאת דפוס מוזס. הדפסה | תגובה

חזרה