ארגון אזורי ראשוני

מפעל ה"התיישבות העובדת" בגוש היה שונה מראשיתו מבחינת שיטות הפעולה וההתארגנות המקובלות עד אותה עת על המרכז החקלאי. פעולתה של ההסתדרות החקלאית התבססה על יצירת התיישבות אינטנסיבית באזור המטעים, על יסוד ריכוז אמצעים עצמיים ועבודה שכירה בשנות המעבר. המרכז החקלאי עסק ברכישת קרקעות בגוש טייבה-טירה, עוד לפני שהוקם מפעל המטעים תל מונד על ידי חברה פרטית, במטרה לייסד יישובי עובדים במקום. ללא כל ספק קיבלה פעולה זו דחיפה גדולה, לאחר שנוסדה חוות 'תל מונד' בקיץ תרפ"ט, ונוצר מקום עבודה קבוע למספר גדול של פועלים, חלקם הגדול מקרב חברי הארגונים ומיעוטם פועלים שהתארגנו בחווה עצמה.<br>שיתוף הפעולה בין ארגוני ההתיישבות בגוש תל מונד החל עוד בטרם התיישבו באזור, במידה מרובה כתוצאה מפעולה יזומה של המרכז החקלאי. זה טרח כבר בשלבים מוקדמים ליצור קשר בין הארגונים ויזם פגישות בין חבריהם על מנת שילבנו בעיות משותפות. היה זה הרצפלד שהציע לחברי הארגונים "... ששלושת הארגונים האלה - "יזרעאל", ארגון "חקלאי תל אביב" ו"חרות" יתאחדו לשם פעולה משותפת לסדור משתלות, הלוואות לבנין, עזרה הדדית, למוד מקצוע, עבודה חברתית ותרבותית, חושב אני שהרעיון הזה יגרור אחריו תוצאות ממשיות למאוד וכדאי שתדונו ביניכם". מאז, התקיים נוהג נפוץ בין הארגונים שעלו להתיישבות באזור להזמין זה את זה לאסיפותיהם, אשר התקיימו במושבות השונות בהן עבדו החברים.<br>על מנת למנוע ככל שניתן תחרות, ויכוחים על התור להתיישבות וכדומה, אשר היו בלתי נמנעים במצבה הקשה של ההתיישבות הציבורית, הוחלט במרכז החקלאי, כי יש מקום לקבוע מראש את השטח המיועד לכל אחד מהארגונים הקשורים לאזור. ואכן, כאשר החלו להירכש קרקעות באזור המתוכנן ולא הושלמה כל הרכישה, קיבל כל ארגון בשלב הראשון את חלקו היחסי, נקבעה נקודת היישוב לכל אחד מהם, ובהמשך נמסרו החלקות על פי קצב רכישתן לכל אחד מהארגונים.<br>הייחוד בגוש תל מונד היה שבנוסף לשיתוף הפעולה אשר נוצר כמו בחוות האחרות על בסיס של תמיכה פיננסית והספקת מקומות עבודה, התפתחה בו מערכת של שיתוף פעולה אזורי והתקיימו יחסי גומלין יוצאי דופן בין המושבים למושבה.<br>לתופעה הזו היו מספר גורמים, אשר חברו יחד ואפשרו את ההתפתחות יוצאת הדופן ואת יצירת הדגם החדש של התיישבות אזורית. מלכתחילה לא היה אמור לקום בתל מונד יישוב המבוסס על התיישבות פועלים. על פי תכניתו של הלורד מלצ'ט אמורה הייתה לקום המושבה תל מונד על ידי מתיישבים בני המעמד הבינוני מחו"ל, אשר ירכשו חלקם פרדס במקום. אלא, שבשלב מוקדם יחסית התארגנה קבוצה של פועלים קבועים בפרדסי "החברה למטעי א"י" ופנתה למרכז החקלאי על מנת שיסייע בידה להביא את משפחותיהם למקום. המרכז פנה לשם כך ל"חברת מטעי א"י" והציע ליישב את המשפחות במקום.<br>לאחר שהוברר סופית, כי יקומו בסמוך מושבים, וממילא יסופקו להם שירותים מוניציפאליים הנדרשים למשפחות כמרפאה, בית ספר וכדומה, והדבר לא יוטל כמעמסה על כתפי החברה, סוכם הנושא בפגישה בין יחיאל ויצמן מנהל 'החברה למטעי א"י' והמרכז החקלאי בראשית 1931.<br>כך קרה ששכונה של פקידי החברה, אשר בשאר חוות המטעים נותרה בדרך כלל בבדידותה, נוספה שכונת פועלים, ובאמצע שנות השלושים התרחבה ההתיישבות במקום עוד יותר עם הקמת 36 יחידות נוספות של משקי עזר לפועלים בסמוך - כפר זיו. אלו גם אלו לא נקראו מלכתחילה 'תל מונד' אלא רק בדיעבד, משהתברר כי המתיישבים הפוטנציאליים של הנקודה לא יגיעו לעולם. לא פלא הוא שבעיתונות התקופה נכתב "תל מונד איננה, כידוע, נקודת יישוב פועלית. יצירתה היא פרי יזמה פרטית. אך הוויתה פועלית, היות ועד כה התושבים הממשיים שבה הם הפועלים העובדים במשק תל מונד, וכל סדרי החיים כאן משווים לה דמות של ישוב פועלי מובהק."<br>קווי הדמיון המשותפים למתיישבים בפועל בתל מונד ולחברי הארגונים להתיישבות-פועלים בני העלייה השלישית או הרביעית, שמקום עבודתם היה בפרדסי תל מונד, שותפות הגורל ובעיות הקיום היומיומיות, שהעיקו על כולם וביקשו פתרון, הביאו לימים לשיתוף פעולה 'טבעי' בין שלושת המושבים כפר הס, חרות ועין ורד לבין המושבה תל מונד, שלימים כונו בשם "גוש תל מונד".<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה