|
ארגון "יזרעאל" מנה 100 משפחות. ראשיתו בתרפ"ד בקבוצת פועלים חברי מפלגת "אחדות העבודה", שהתארגנו בכפר יחזקאל, והמתינו להתיישבות על אדמות זרעין (יזרעאל) בעמק יזרעאל. לאחר שנים של המתנה רצופת אכזבות לעלייתם על הקרקע בעמק, ולאחר שהצטרפו לארגון חברים נוספים, אשר עבדו במושבות יהודה והשרון, החליטה אסיפת חברי הארגון, שהתקיימה בזיכרון יעקב (1928), לקבל את הצעת המרכז החקלאי ולעבור להתיישבות באזור המטעים. "היה זה כמובן מפנה של 180 מעלות שחייב שינוי יסודי באוריינטציה של החברים, שעייפו מציפייה לחסדי הקרנות הלאומיות".<br>חברי הארגון מימנו בכספם באופן חלקי את רכישת האדמה שנועדה להתיישבותם, הכסף ניתן כהלוואה לקק"ל אשר מימנה בהמשך את יתרת ההוצאה והקרקע כולה נרשמה על שם קק"ל. דובר על שטח בן 1750 דונם, אך בפועל התארך תהליך הרכישה ונמשך לאורך שנים, כך שבשנת 1938 היו ברשות המושב רק 1045 דונם לשמונים משפחות. במידה מרובה מייצג ארגון זה, שהקים בתר"צ את המושב כפר הס, את תהליך השינוי שעבר על תנועת הפועלים. היה זה הארגון הראשון מבין אלו שהיו אמורים להתיישב בעמק יזרעאל, אשר החל להתלבט לגבי מקום התיישבותו ואשר סימן את המהפך שהתרחש בתפישת ההתיישבות של הפועלים לגבי התיישבות באזור המטעים. הבאים בתור אחריו היו ארגוני ב' - ויתקין וג' - העמק, שהקימו לימים את כפר ויתקין. "עוד ב-1927 התחילו להישמע הקולות הראשונים בקרב חברי ארגון 'יזרעאל' שקראו להתעורר מחלום ההתיישבות בעמק יזרעאל על אדמת זרעין ולחתור לקבלת התיישבות במקום אחר".<br>הארגון יסד קופת מלווה וחיסכון לחבריו, והשקיע עד סוף 1930 סך 2400 לא"י ברכישת קרקע, בהקמת משתלה, במפות וכדומה. אף על פי שבאותה עת היו בידי הארגון רק חלק מהקרקעות שיועדו לו, עסקו חבריו בפעולות הכנה להתיישבות. הוכנה מפה טופוגרפית על ידי חברה להנדסה חקלאית, והוזמן תכנון פיסי של היישוב אצל האדריכל ריכרד קאופמן.<br>בנובמבר 1930 אף החלו בחריש עמוק של השטח, אשר היה ברשות הארגון, וכן הייתה לחבריו משתלה של הדרים בת שנה, שכללה כ-47000 שתילים.<br>ארגון "יזרעאל" אשר היו מבוגרים באופן יחסי באותה עת, התכנסו בנקודת ההתיישבות. הם התגוררו שם בצריפים קטנטנים וצפופים, ועבדו לפרנסתם בפרדסי תל מונד, תוך שהם מצפים לבניית משקיהם וכפרם.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
הדפסה | תגובה