הקמת קופת מלווה וחיסכון

שיתוף הפעולה המעשי בין הגופים השונים בגוש החל סביב הנושא הכספי. מכיוון שקופת הסוכנות הייתה ריקה, ועל הארגונים היה לדאוג בעצמם למימון פעולות ההתיישבות, הקים "ארגון יזרעאל", הוותיק בקרב הארגונים שהתעתדו להתיישב בגוש, 'קופת מלווה וחסכון'. הקופה נרשמה לפי החוק הקואופרטיבי ואושרה ב'עיתון הרשמי'. במאי 1933 עם עלייתם על הקרקע של שלושת הארגונים בגוש תל מונד הורגש צורך ביצירת "קופת מלווה וחיסכון", שתשמש את כל הגוש, והוחלט על התאמת קופת המלווה של ארגון "יזרעאל" לתפקיד זה.<br>מקופה קטנה, פנימית של ארגון "יזרעאל", בעלת הון מצומצם הפכה הקופה למוסד כלכלי רחב היקף, שסייע רבות להתפתחות הגוש. הקופה סייעה למתיישבים במתן הלוואות להקמת מבני משק, רכישת בעלי חיים סידורי אינסטלציה וכדומה. לקופה הוקם בתל מונד מבנה משלה, שהיה הראשון למוסדות ההסתדרות בגוש.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה